איתור ניסיון ההברחה של בקבוקי הניקוטין הנוזלי לרצועת עזה מזכיר לנו את מה שהפך לשגרה נטולת מחאה, העברת משאיות הסיוע ההומניטארי לשטחי הרצועה, בעצם לידי החמאס.
על מה שקורה במעברי הרצועה בזמן שאנחנו עסוקים במערכת הבחירות שוחחנו עם שלמה שריד, ממקימי צו 9 המוביל את המאמצים לבלימת משאיות הסיוע לרצועה. "אספקת הסיוע לחמאס, שכרגע שולט בעזה, נמשכת כל הזמן", הוא אומר.
בדבריו מספר שריד על אספקה קבועה של 600 משאיות ציוד שנכנסות מדי שבוע לרצועת עזה "ומעשירות את חמאס". עוד הוא מדגיש כי לאורך כל ימי המלחמה לא הפסיק חמאס את תשלום המשכורות למחבלי הארגון ולו ליום אחד. "זה מתאפשר בעקבות המשאיות".
"מעבר לכך, יש כל הזמן ניסיונות הברחה ככל שמגדילים את היקף הסיוע. אנחנו שומעים כעת על פתיחת מעבר ארז להגדלת הסיוע, וככל שהסיוע גדל גם ניסיונות ההברחה גדלים. מה ששומעים עליו הוא קצה קרחון. יש סחורות דו-שימושיות שנכנסות פנימה", הוא אומר ומסביר את משמעות המונח בדוגמאות מתוך היכרותו האישית:
"כלוחם שלחם בתוך הרצועה, התקבלה מתישהו אינדיקציה שיש הרבה יותר מטענים שפועלים על בסיס מצלמות. שאלנו מאיפה הגיעו מצלמות, והתשובה הייתה שחמאס ביקש את המצלמות כחלק מהציוד הרפואי. בפועל, המצלמות הללו נוצלו כדי לצלם את חיילי צה"ל עוברים באזור מסוים וזה מאפשר לאיש חמאס להפעיל מטענים נגדם. היה מקרה זכור של כניסת אפודים קרמיים שנכנסו כביכול לבתי חולים ולכוחות ממוגנים, אבל בפועל הם מגיעים לחמאס שמווסת את החלוקה שלהם".
שריד מדגיש בדבריו כי המונח 'שיקום הרצועה' משמעותו בפועל היא שיקום חמאס. עוד הוא מזכיר ומדגיש כי בניגוד לכל הסכם, עוד לפני פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו כבר מקדמים פיילוטים של שיקום. בהסכם החטופים הסדר היה אמור להיות הפוך, קודם פירוק ופירוז ורק לאחר מכן שיקום, אומר שריד ומדגיש כי לתפיסת ארגונו מלכתחילה כל סוגיית השיקום אינה חלק מהאינטרסים של ישראל.
בפועל, "יש לחץ של מדינות אויב כמו טורקיה, קטאר ומצרים. הן לוחצות על טראמפ", הוא אומר. הלחץ הזה מגיע עד ללשכת ראש הממשלה בישראל, ומכאן מגיעים האישורים להמשך הסיוע ומהלכי השיקום.
"מטרת העל שלנו הייתה קידום שחרור החטופים דרך לחץ על חמאס. כששוחררו החטופים הורדנו רגל מהגז וחזרנו כל אחד לחייו האישיים, אבל בשבועות האחרונים אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להשמיע שוב את הקול שלנו. עשינו פעילות מחאה גדולה מול בסיס הכוחות האמריקאיים שמכניסים לשם כוחות זרים אחרים. נמצא שם כוח שנקרא ISF, זה כוח שמורכב מנציגי צבאות זרים כמו אלבניה, מרוקו, אוגנדה ועוד, והם מתוכננים להיכנס פנימה לעזה. כשהם יסתובבו לנו בשטח בין העיניים נחזור לתרחיש לבנון, כשיוניפי"ל אמור היה לאכוף ולא אכף, אלא הזיק לנו".
"לא סתם חמאס, באמצעות המתווכות, לוחץ על ראש הממשלה שלנו והקבינט לאפשר לכוח הזה להיכנס פנימה. זה האינטרס שלהם כדי להשיג את השרידות שלהם. הדרישה שלנו היא לחזור ללחימה. ל'מרכבות גדעון ב'' יצאנו עם שתי מטרות. עמדנו במטרה של שחרור החטופים ועדיין לא עמדנו במטרה השניה של מיטוט וחמאס. הגיע הזמן לחזור למלחמת חורמה נגד הארגון הזה שחרט על דגלו את היעד של השמדתנו".
על סוגיית ההברחות מרחיב שריד ומסביר כי "ישנן משאיות סיוע שנכנסות עם ציוד מארגונים בינלאומיים. ארגונים טורקיים מופעלים כארגוני סיוע, ואז הם יכולים להשפיע בדרישות לחומרים מסוימים שייכנסו פנימה. בנוסף ישנו גם סחר חופשי שישראל מאפשרת על פי בקשה של סוחרים שמוגדרים על ידי המתפ"ש כסוחרים מורשים. הסוחרים הללו מזמינים סחורות כאלה ואחרות וסוחרים בהן. זה כולל טלפונים חדשים, אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים".
לשאלתנו אומר שריד כי החזרה של פעילי ארגונו למבצעי חסימת משאיות היא בהחלט אופציה אפשרית. "באנו להשמיע את הקול הפשוט והבסיסי של עם שחפץ בחיים, ונמצא את הדרכים שלנו להגיע למקבלי ההחלטות. אנחנו עושים את זה בפגישות, בלחץ פרלמנטרי ובפעילויות מחאה", הוא אומר ומציין גם את שיתוף הפעולה של ארגונו עם פורום עוטף ישראל הכולל תושבי עוטף שחזרו לבתיהם ומבקשים להיאבק כדי למנוע חזרה לאירועים שהיו בעבר.