עתירה חדשה הוגשה בימים האחרונים לבית המשפט העליון בטענה לאכיפה בררנית סביב חובת הגיוס.
העתירה מבקשת לעמת את מערכת המשפט ואת גורמי האכיפה עם השאלה מדוע מדיניות הגיוס והסנקציות הנלוות אליה אינן מיושמות באופן שוויוני על כלל חלקי האוכלוסייה בישראל.
במסגרת ראיון שהעניק לעו"ד יהודה אבלס מארגון 'אמת ליעקב בישראל' לרדיו 'קול חי', הוא הרחיב על ההיגיון המשפטי שעומד בבסיס העתירה ועל האפליה הקיימת בשטח.
לדברי אבלס, על פי החוק והתקנות הקימות, פועל "צו פוקד כללי" המחייב כל אזרח שהגיע לגיל מתאים להתייצב בלשכת הגיוס, גם אם לא קיבל זימון אישי בדואר.
"על אף שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה כי יש להטיל סנקציות אך ורק על מי שאינו מתייצב, בפועל המציאות שונה בתכלית: בני המיעוטים אינם מקבלים זימונים אישיים, אינם מתייצבים מכוח הצו הכללי, והמדינה נמנעת מלהפעיל נגדם כל סנקציה. מנגד, כלפי בני הישיבות פועלת מערכת אכיפה נוקשה ודרקונית", הסביר.
אבלס הדגיש כי מאז ביטול הסדרי הפטור הכלליים, הצבא מחוייב לבחון כל אזרח באופן פרטני בלשכת הגיוס, ואין לו סמכות חוקית להעניק פטור גורף על בסיס השתייכות מגזרית.
לדבריו, אם המדינה דורשת שוויוניות, עליה להחיל את הצו הפוקד ואת מלוא הסנקציות על כלל אזרחי המדינה ללא יוצא מן הכלל, או לחלופין לבחון את כולם באופן פרטני בלשכה.
בהתייחסו לציפיות מההליך המשפטי, ציין אבלס ביושר כי בארגון מודעים למציאות בבג"ץ, אך מטרת העתירה היא להציב מראה ברורה מול מערכת המשפט ולחשוף "את האכיפה הבררנית הממוקדת נגד הציבור החרדי", כלשונו.