לקראת תקופת ראש השנה וכיפור, בתי הכנסת מתמלאים עד אפס מקום, והביקוש למקומות ישיבה קבועים בעזרת הגברים ובעזרת הנשים מלווה בהוצאות כספיות ניכרות.
עבור רבים העושים שימוש בכספים המיועדים לתרומות ולצדקה ("מעות מעשר"), עולה לא פעם התהייה האם מותר לממן באמצעותם את המושבים בבית הכנסת.
פסק הלכה שפורסם בעלון "היכל ההוראה" מאת הרב משה ברנדסדורפר עושה סדר בנושא ומציב שורה של תנאים קפדניים.
על פי ההלכה, השימוש בכספי מעשר לרכישת מקום בבית הכנסת מותר רק בהתקיימותם של שני תנאים מקדימים: הראשון שבהם נוגע לאופן התשלום - אסור לשלם על המקום ישירות מכספי הצדקה מלכתחילה, אלא על האדם להתחייב לתשלום מכספו האישי ורק לאחר מכן לפרוע את החוב ממעות המעשר.
התנאי השני דורש כי אותו אדם לא הגביל בעבר את תרומותיו אך ורק לעניים, אלא התנה מראש שהכספים יוכלו לשמש לכל מטרה מצוותית.
נקודה מסקרנת נוספת שעולה מן הפסק נוגעת להבדל בין גברים לנשים. מכיוון שתפילה בבית הכנסת נחשבת לחובה הלכתית עבור גברים, אדם שרוכש מקום לעצמו נחשב כמי שמשלם על חובה אישית, ולכן אסור לו בשום אופן להיעזר בכספי צדקה לשם כך.
לעומת זאת, מאחר שנשים אינן מחויבות להגיע באופן קבוע לבית הכנסת, רכישת מקום בעזרת נשים מוגדרת כבחירה רצונית ולא כחובה חקוקה - ולכן, בכפוף לתנאים הנוקשים, במקרה זה מותר להשתמש בכספי המעשר.