מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם מחסור בתקציבים, גידול חד באוכלוסייה ואתגרי כוח אדם, אך ד"ר יעל רייכנברג, מנהלת מחוז ירושלים בכללית, משוכנעת שהמפתח להצלחה אינו רק בכסף - אלא בשליחות, בחדשנות וברפואה קהילתית חזקה.
בריאיון לפודקאסט הרפואי של ערוץ 7 היא פורשת את חזונה למערכת הבריאות, מדברת על הבינה המלאכותית, על הציונות שהביאה אותה לישראל ועל הרגעים הקטנים שמעניקים משמעות למקצוע הרפואה.
רייכנברג נכנסה לאחרונה לתפקידה כמנהלת מחוז ירושלים של כללית, האחראי על כ-610 אלף מטופלים וכ-4,000 עובדים. עבורה מדובר גם בסגירת מעגל אישית. "זה מרגיש כמו לחזור הביתה", היא אומרת. את לימודי הרפואה וההתמחות עשתה בירושלים, וכאן גם מילאה את תפקידי הניהול הראשונים שלה. "הלב שלי נמצא כאן. ירושלים, על כל המגזרים והאוכלוסיות שבה, היא המקום שבו הרפואה במיטבה".
לדבריה, למרות שההשקעה הציבורית בבריאות בישראל נמוכה משמעותית ממדינות רבות ב-OECD, הישגי מערכת הבריאות מרשימים במיוחד. "אנחנו בשלישייה הראשונה בעולם בתוחלת החיים, עם שיעורי תמותת תינוקות מהנמוכים בעולם. הסיבה לכך היא רפואת הקהילה החזקה, הרצף הטיפולי והמחויבות של הצוותים הרפואיים."
אחד מעמודי התווך שעליהם היא מבקשת לבסס את הרפואה העתידית הוא התאמה אישית לכל מטופל. לדבריה, אין רפואה אחידה לכולם. "אנחנו מסתכלים על הרקע התרבותי, החברתי והכלכלי של כל מטופל. כדי לטפל נכון צריך להבין מי האדם שיושב מולך, מה תפיסת הבריאות שלו ואפילו האם יוכל להרשות לעצמו את התרופה שאתה ממליץ עליה."
רייכנברג רואה בבינה המלאכותית מנוע מרכזי לשיפור השירות הרפואי, אך מדגישה כי היא לעולם לא תחליף את האדם. "ה-AI הוא מכפיל כוח. הוא מסייע לרופא לעבד מידע רפואי במהירות ולהעניק טיפול מדויק יותר, אבל חמלה, מבט אישי וליווי אנושי אי אפשר להחליף." לדבריה, בכללית כבר פועלות מערכות מתקדמות המסייעות הן לרופאים והן למטופלים.
לצד החדשנות, היא מדגישה שוב ושוב את החשיבות של רפואת הקהילה. "רופא המשפחה לא מחכה שהמחלה תגיע. התפקיד שלו הוא לשמור על הבריאות, לאתר מחלות בשלב מוקדם ולהציל חיים באמצעות רפואה מונעת." היא מזכירה את בדיקות הסקר, כמו ממוגרפיה ודם סמוי בצואה, וקוראת לציבור להיענות להזמנות שמקבלים מהקופה. "ידע הוא כוח, והבדיקות האלה מצילות חיים".
גם לקראת עונת החורף היא שולחת מסר ברור לציבור: להתחסן. "שפעת עלולה להיראות כמחלה פשוטה, אבל עבור אוכלוסיות בסיכון היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית. החיסון מציל חיים ומונע תחלואה."
סיפורה האישי של רייכנברג שזור בתחושת שליחות עמוקה. היא נולדה בארצות הברית ועלתה לישראל מתוך אידיאל ציוני. כבר בגיל 12 החליטה שתהיה רופאה, והיום היא רואה בתפקידה המשך ישיר לערכים שעליהם גדלה. "ההורים שלי חינכו אותנו שכל מה שאנחנו עושים הוא למען עם ישראל."
במהלך השנים טיפסה בסולם התפקידים בכללית - מהתמחות ברפואת משפחה, דרך ניהול מרפאות ותפקידי הנהלה ארציים ועד לניהול מחוז ירושלים. למרות הדרך הארוכה, היא מדגישה כי הצלחה מבחינתה אינה תפקיד או תואר, אלא שיפור מתמיד. "אני לא אוהבת את המקום השני. אנחנו צריכים כל הזמן להשתפר ולהוביל."
כשנשאלה כיצד ניתן לשכנע רופאים לעלות לישראל למרות הפערים בשכר, סיפקה תשובה שהפכה אולי למשפט המזוהה ביותר עם הריאיון. "בתלוש השכר שלי יש הסעיף הכי יקר - סעיף סיפוק. אין לזה מחיר." מבחינתה, המשמעות, השליחות והאפשרות לשרת את אזרחי ישראל שוות הרבה יותר מכל תגמול כספי.
את הריאיון היא מסיימת במסר שמסכם את תפיסת עולמה. מערכת בריאות טובה אינה נמדדת רק בטכנולוגיה או בתקציבים, אלא באנשים שמפעילים אותה. "הרגע הכי גדול עבורי כרופאת משפחה היה כשמטופל כבר עמד לצאת מהחדר, הסתובב ואמר: 'דוקטור, אני כבר מרגיש יותר טוב'. באותו רגע ידעתי שעשיתי את השליחות שלי".