עופר וינטר
עופר וינטרצילום: Chaim Goldberg/Flash90

אנחנו נכנסים לשלושה ימים גורליים, ימים שבהם יסתיים השלב הראשון והקריטי במערכה על הממשלה שתכהן כאן בשנים הקרובות, ובמבט רחב יותר, על אופיה של מדינת ישראל ועל הכיוונים אליהם היא תפנה, ביהדות, בביטחון, במדיניות, בהתיישבות, בהתייחסות לקודשי ישראל ובמגוון נושאים נוספים.

סגירת הרשימות הוא שלב שאין ממנו חזור, לאחריו לא ייתכנו יותר איחודים וסידורים שיעזרו למנוע בזבוז קולות. הימים הקרובים הם ימים גורליים, בעיקר עבור עופר וינטר, מי שמעוניין להיות הכוכב החדש של הנהגת הימין, אבל התנהלותו כרגע עשויה לסכן את המחנה כולו.

המבחן הכי גדול של פוליטיקאי הוא היכולת להתגמש על היבטים אידיאולוגיים לא ליבתיים לטובת אידיאלים גדולים יותר (שזה פחות או יותר ההיפך ממה שעשה בזמנו נפתלי בנט). וינטר מציג אידיאל נאה של רענון השורות הפוליטיות וייבוא של דמויות חדשות שלא היו כאן בשנות הקונספירציה. זה רעיון מוצלח וחביב, אבל לא כזה ששופכים את האמבטיה כולה בשבילו.

הסקרים לא מנבאים לו טובות, הפיק הראשוני שהתרומם לגובה של בין 6 ל8 מנדטים לא גבוה דיו, והעובדה שכבר עכשיו, שבוע וקצת לאחר ההכרזה, הוא איבד כמחצית הגובה ובחלק מהסקרים כבר לא עובר את אחוז החסימה, צריכה להדליק את כל הנורות האדומות.

יש לו עוד כ-50 יום עד הבחירות, ואין שום צפי לאיזה פוש מיוחד שיזניק אותו לגבהים, אם כבר יקרה הדבר ההפוך, יריבים פוליטיים יחבטו בו, התקשורת עשויה לחשוף אמירות או כותרות נגדו או נגד חברים ברשימתו, ורוב הסיכויים שהוא יאבד עוד קצת גובה.

מאידך, הסקרים מנבאים הישג נאה ודו ספרתי אם יתאחד עם סמוטריץ' ופייגלין, ששמו שניהם את האגו בצד ועשו את הדבר הנכון והראוי.

הוא יכול לקרוא לזה בלוק טכני, כך שאפילו לא יידרש להתפשר באופן מלא על האידיאל של פוליטיקאים חדשים, אבל מה שהוא לא יכול זה לסכן את המחנה כולו בתפיסת עולם של 'אני ואפסי עוד'. ככה לא מנצחים, ככה לא מתנהל פוליטיקאי מנוסה ואחראי.

זה המבחן של וינטר, יש לו 72 שעות לעמוד בו. הבה נקווה בשביל כולנו שהוא ישכיל לעשות את הדבר הנכון.