יש מי שמתאר את החזרה בתשובה כרגע אחד של הארה. אצל מתן חסידים מדובר במסע מתמשך של שאלות, חיפוש וסקרנות.
בשיחה עם ד"ר חנה קטן בערוץ 7 הוא מספר כיצד גדל בבית חילוני במודיעין של תחילת שנות האלפיים, אך דווקא מתוך העולם ההוא החל להתעורר בו החיפוש אחר משמעות עמוקה יותר.
"אני לא לגמרי שלם עם המושג 'חוזר בתשובה'", הוא מפתיע כבר בתחילת הריאיון. "הרקע החילוני שלי הוא חלק ממני עד היום, ואני אפילו מוקיר אותו. לכן ההגדרה הזאת אף פעם לא הרגישה לי שלמה".
לדבריו, החברה שבה גדל העניקה לאדם חופש עצום למימוש עצמי, אך במקביל איבדה מושגים יסודיים שהיו במשך דורות בסיס החיים היהודיים. "גדלתי בחברת שפע, בחברה ליברלית שמלמדת אותך להצליח, לעשות כסף, להגשים את עצמך ולא לפגוע באחרים. יש בזה הרבה ברכה, אבל כשזה נלקח לקצה - משהו יסודי הולך לאיבוד".
המושג שחסר לו יותר מכל, לדבריו, הוא מושג ה"ברית". "כל ילד דתי גדל עם המושג הזה - ברית עם הקב"ה, ברית עם המשפחה, ברית עם בן הזוג, מחויבות. בעולם שאני גדלתי בו, המושג הזה כמעט נעלם. יש הרבה מאוד אפשרויות, אבל פחות תחושת מחויבות ומשמעות".
חסידים רואה בכך ביטוי למשבר רחב יותר של התרבות המערבית. "האדם הפוסט-מודרני חי בלי עבר ובלי עתיד. הוא עסוק בעיקר בהווה. אנחנו רואים חברה שהצליחה מאוד מבחינה חומרית, אבל איבדה חלק מהסיפור הגדול שלה".
את נקודת המפנה בחייו הוא מייחס דווקא לשירותו הצבאי. "בצבא פגשתי לראשונה חבר'ה בוגרי מכינות דתיות. לאו דווקא השירות עצמו שינה אותי, אלא האנשים, האווירה והמפגש עם עולם שלא הכרתי". לאחר השחרור, במקום לצאת לטיול הגדול שתכנן, הגיע כמדריך למכינה מעורבת בחצבה שבערבה. שם, הוא מספר, פגש את התורה לראשונה באופן חי.
"שם פגשתי את עולם התפילה, את התנ"ך, את התורה, ופתאום הבנתי שבתרבות שבתוכה גדלתי היה משהו עמוק שהיה חסר לי. הרגשתי שאני מגלה שפה שלא ידעתי שקיימת".
במהלך השיחה מספר חסידים על חוויות קטנות שלדבריו חידדו אצלו את תחושת ההשגחה הפרטית. אחת מהן התרחשה כבר בגן הילדים, כאשר התיישב ליד ילד זר, והמשפט הראשון ששמע ממנו היה: "תגיד, אתה אוהב מלחמת הכוכבים?". "אני אוהב להתבונן ברגעים כאלה", הוא אומר. "לא רק כהשגחה, אלא כדיאלוג. אני מעדיף את המילה 'דיאלוג' עם הקב"ה. דרך המאורעות, דרך החיים, דרך התורה".
קטן מציינת כי ההשגחה קיימת גם אם האדם אינו מודע לה, אך חסידים מוסיף נדבך נוסף: "ככל שאדם חי יותר בדיאלוג עם הקב"ה - בשמחה, בשאלות, בזעקה, בהודאה - כך הוא נעשה ער יותר לנוכחות הזאת בחיים".
אחד הנושאים המרכזיים בשיחה הוא יחסו למושג "חזרה בתשובה". חסידים מודה כי לעיתים ההגדרה עצמה יוצרת אצלו אי-נוחות. "לפעמים אני שומע את הביטוי 'חוזר בתשובה' והוא מרחיק אותי. כאילו מישהו כבר הגיע אל האמת המוחלטת ואין עוד שאלות". לדבריו, היהדות שהוא מבקש לחיות אינה מבטלת את הספק, אלא מעודדת אותו. "החזרה בתשובה עבורי לא הייתה מעבר משאלות לתשובות, אלא להפך - כניסה לעולם שיש בו הרבה יותר שאלות".
קטן משיבה כי דווקא החברה הדתית-לאומית יודעת להכיל בעלי תשובה מבלי להגדיר אותם מחדש, וחסידים מסכים בהתלהבות. "לולא הציונות הדתית אני לא יודע אם הייתי יושב כאן היום. מצאתי בית שאִפשר לי להיות מי שאני, בלי למחוק את מה שהייתי קודם".
בהמשך הריאיון הוא מסביר כיצד הפך לעיסוקו המרכזי החיבור שבין מחשבת ישראל, פילוסופיה, פסיכולוגיה והגות מערבית. "אם אני צריך לתת כותרת לכל מה שאני עושה, זו השאלה מהי האלטרנטיבה היהודית למשבר של התרבות המערבית. אני מחפש את נקודת המפגש בין הרעיונות הגדולים של העולם לבין הבשורה היהודית".
לדבריו, אין מדובר בדחיית התרבות המערבית אלא ביכולת לברור ממנה את הטוב. "היהדות לא צריכה לפחד מחוכמה. היא יודעת לקחת ניצוצות מכל מקום ולהכניס אותם אל תוך הערוגה שלה, ושם הם פורחים בצורה חדשה".
במהלך השיחה מתפתח גם ויכוח ידידותי בין השניים. קטן מטילה ספק בצורך לעסוק בפילוסופים בני זמננו כדי להגיע לאמונה עמוקה. "התורה היא הכול", היא אומרת, "הפוך בה והפוך בה דכולא בה". חסידים אינו חולק על יסוד הדברים, אך סבור שהמפגש עם רעיונות בני זמננו מעניק ליהדות אפשרות לנסח מחדש את בשורתה. "אנחנו לא לומדים את העולם כדי לקבל ממנו אישור. אנחנו עושים זאת כדי להבין טוב יותר כיצד התורה מדברת גם אל שאלות הדור".
לדבריו, אחת ממשימות הדור היא לבנות מחדש את "קומת האדם". "אנחנו חיים בתקופה שבה עולות שאלות חדשות על תודעה, חירות, פסיכולוגיה ומדע. התורה אינה צריכה לברוח מהשאלות הללו. להפך - יש לה מה לומר עליהן".
חסידים מספר כי הוא רואה את עצמו כממשיך דרכם של הוגים כהרב קוק, הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) ותלמידיהם, המבקשים לחבר בין עולם התורה לבין הרוח האינטלקטואלית של זמננו. "הרגליים חייבות להיות נטועות עמוק בתורה, אבל הראש צריך לדעת להקשיב גם למה שקורה בעולם. כך אפשר להמשיך להצמיח את הבשורה היהודית גם במאה ה־21".
לקראת סיום מסכמת קטן כי מדובר בגישה המכוונת לרובד אינטלקטואלי גבוה במיוחד, אך מברכת על עצם קיומו של השיח. חסידים מצדו מבקש להזכיר כי לצד כל ההגות והפילוסופיה, נקודת המוצא נשארת פשוטה מאוד: "אני מתרגש מיהודי שאומר תהילים. אני מתרגש מיהודי שחי את האמונה בפשטות. כל העיסוק שלי בהגות נועד בסופו של דבר לחזק את אותו חיבור פשוט בין האדם לבין הקב"ה".
הוא מסיים בתקווה שהעיסוק ברעיונות אינו מנותק מהחיים, אלא מעניק להם עומק חדש. "השאלה הגדולה היא לא רק מה אנחנו מאמינים, אלא איזו דמות אדם היהדות יוצרת. בעיניי, זו השאלה החשובה ביותר של דורנו".