עם תחילת השבוע יסיים הפרופסור יוחנן שטסמן את תפקידו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. כזכור, בעקבות התנגדותו להנחיות שקיבל לבצע מדיניות שאינה מקובלת עליו הוא הגיש את התפטרותו.
בראיון לערוץ 7 אומר שטסמן כי תפקיד המוסד לביטוח לאומי הוא לדאוג לחלשים וכי מדובר במוסד שבו אנשים מבטחים את עצמם נגד היפגעות ממצבים שונים, ולכן אין זה תקין לגזול את זכויותיהם של אנשים, זכויות שהם רכשו בכספם ובזיעתם, כלשונו. הממשלה, לדבריו, קיצצה קצבאות בצורה חמורה ובלתי מוצדקת וללא תועלת. לו הועבר הכסף כדי ליצור מקומות עבודה ניחא, אומר שטסמן אבל הוא ניתן בצורה של הטבות, במתנה למאיון העליון. לקחת כסף מעניים ולתת אותו לעשירים, זה עומד בניגוד להשקפת עולמי, הוא הוסיף.
לדבריו, הדבר עומד גם בניגוד להשקפת העולם של הביטוח הלאומי, המעניק למעשה ביטחון סוציאלי, והוא עומד גם בניגוד להשקפת עולמה של החברה בישראל כולה.
מדינת ישראל משלמת קצבאות זקנה בשיעור של 16 מיליארד שקלים, אבל בסופו של דבר האדם הפרטי מקבל לידיו בערך 1700 שקלים, וזוהי קצבה נמוכה, אומר שטסמן ומוסיף כי בכל מדינות אירופה מקבלים יותר. מדינת ישראל, לדבריו, היא מדינה מודרנית, עם הכנסה לנפש מהגבוהות. אנשים רכשו את זכויותיהם בכספם, ולכן אין זכות ליטול מהם את זכויותיהם. אם לממשלה יש קשיים שתפתור אותם בדרכים אחרות, ולא על חשבון הפרט, אומר שטסמן.
קצבאות הילדים הן כסף הניתן לכולם כדי לעזור בפרנסה. מי שהוא עשיר מופלג קצבת ילדים לגביו מממנת את "הבוטנים של שבת", מציין שטסמן, אבל לרוב הציבור זוהי תוספת הכנסה משמעותית מאד, ובפרט לזוגות צעירים. כסף זה מאפשר להם לגדל את ילדיהם ביתר הרחבה ולתת חינוך טוב יותר. ייתכן שיש כאלו הרואים בכך רק "כסף קטן" אבל אצל מי ששכרו הוא כ 3000 שקל והוא מקבל קצבה לפי מספר ילדיו מדובר בסכום חשוב. שטסמן מציין כי מדיניות זו של הממשלה מכוונת ומבוססת על אידיאולוגיה שלפיה יש לעודד עשירים כדי שייצרו מקומות עבודה. "לדעתי בסופו של דבר נוצר מצב שבו הם מממנים רק את השקעותיהם הפיננסיות. אחד קונה בנק פועלים והשני את בנק לאומי. הם לווים ואנחנו משלמים את החזר ההלוואות שלהם", אומר שטסמן.
לדבריו, מדובר ב"אוליגרכיה של כמה משפחות של מולטימיליונרים, הקונים כל דבר שעומד למכירה, ואנחנו מממנים את הדבר הזה מכספי החלשים". שטסמן הוסיף כי שלושה ראשי ממשלות כיהנו בתקופתו וכי הם אינם מגלים עניין אמיתי בנושא. חבל שהם אינם מתעניינים בנושא זה, מפני שהרווחה הכלכלית והחברתית של הציבור היא בעלת חשיבות עצומה וראויה לתשומת לבה של הממשלה ושל ראש הממשלה.
לדבריו, לא היה ראוי לקצץ מיליארדים דווקא בביטוח הלאומי. יש מאיפה לקחת. למשל, אפשר לתקוף את ההון השחור וכן גופים במדינה שיש להם הון רב, אך המציאות היא שהמדינה אינה מעוניינת לגעת בהם.
בסופו של דבר, אמר שטסמן, הנזקים הנובעים מדורות של תת השכלה ומצוקה יגרמו לכך שהממשלה תיזום תכניות לעידודן המיוחד של אוכלוסיות אלו, לתיקון מצבם הירוד ולשיפורו, והצעדים הללו יעלו כסף רב.
בראיון לערוץ 7 אומר שטסמן כי תפקיד המוסד לביטוח לאומי הוא לדאוג לחלשים וכי מדובר במוסד שבו אנשים מבטחים את עצמם נגד היפגעות ממצבים שונים, ולכן אין זה תקין לגזול את זכויותיהם של אנשים, זכויות שהם רכשו בכספם ובזיעתם, כלשונו. הממשלה, לדבריו, קיצצה קצבאות בצורה חמורה ובלתי מוצדקת וללא תועלת. לו הועבר הכסף כדי ליצור מקומות עבודה ניחא, אומר שטסמן אבל הוא ניתן בצורה של הטבות, במתנה למאיון העליון. לקחת כסף מעניים ולתת אותו לעשירים, זה עומד בניגוד להשקפת עולמי, הוא הוסיף.
לדבריו, הדבר עומד גם בניגוד להשקפת העולם של הביטוח הלאומי, המעניק למעשה ביטחון סוציאלי, והוא עומד גם בניגוד להשקפת עולמה של החברה בישראל כולה.
מדינת ישראל משלמת קצבאות זקנה בשיעור של 16 מיליארד שקלים, אבל בסופו של דבר האדם הפרטי מקבל לידיו בערך 1700 שקלים, וזוהי קצבה נמוכה, אומר שטסמן ומוסיף כי בכל מדינות אירופה מקבלים יותר. מדינת ישראל, לדבריו, היא מדינה מודרנית, עם הכנסה לנפש מהגבוהות. אנשים רכשו את זכויותיהם בכספם, ולכן אין זכות ליטול מהם את זכויותיהם. אם לממשלה יש קשיים שתפתור אותם בדרכים אחרות, ולא על חשבון הפרט, אומר שטסמן.
קצבאות הילדים הן כסף הניתן לכולם כדי לעזור בפרנסה. מי שהוא עשיר מופלג קצבת ילדים לגביו מממנת את "הבוטנים של שבת", מציין שטסמן, אבל לרוב הציבור זוהי תוספת הכנסה משמעותית מאד, ובפרט לזוגות צעירים. כסף זה מאפשר להם לגדל את ילדיהם ביתר הרחבה ולתת חינוך טוב יותר. ייתכן שיש כאלו הרואים בכך רק "כסף קטן" אבל אצל מי ששכרו הוא כ 3000 שקל והוא מקבל קצבה לפי מספר ילדיו מדובר בסכום חשוב. שטסמן מציין כי מדיניות זו של הממשלה מכוונת ומבוססת על אידיאולוגיה שלפיה יש לעודד עשירים כדי שייצרו מקומות עבודה. "לדעתי בסופו של דבר נוצר מצב שבו הם מממנים רק את השקעותיהם הפיננסיות. אחד קונה בנק פועלים והשני את בנק לאומי. הם לווים ואנחנו משלמים את החזר ההלוואות שלהם", אומר שטסמן.
לדבריו, מדובר ב"אוליגרכיה של כמה משפחות של מולטימיליונרים, הקונים כל דבר שעומד למכירה, ואנחנו מממנים את הדבר הזה מכספי החלשים". שטסמן הוסיף כי שלושה ראשי ממשלות כיהנו בתקופתו וכי הם אינם מגלים עניין אמיתי בנושא. חבל שהם אינם מתעניינים בנושא זה, מפני שהרווחה הכלכלית והחברתית של הציבור היא בעלת חשיבות עצומה וראויה לתשומת לבה של הממשלה ושל ראש הממשלה.
לדבריו, לא היה ראוי לקצץ מיליארדים דווקא בביטוח הלאומי. יש מאיפה לקחת. למשל, אפשר לתקוף את ההון השחור וכן גופים במדינה שיש להם הון רב, אך המציאות היא שהמדינה אינה מעוניינת לגעת בהם.
בסופו של דבר, אמר שטסמן, הנזקים הנובעים מדורות של תת השכלה ומצוקה יגרמו לכך שהממשלה תיזום תכניות לעידודן המיוחד של אוכלוסיות אלו, לתיקון מצבם הירוד ולשיפורו, והצעדים הללו יעלו כסף רב.