במהלך הדיון הסוער שנערך במליאת ועדת הבחירות המרכזית - שבסיומו הוחלט לאשר מחדש למפלגות להשתמש במנגנונים ממוחשבים ובמערכות תוכנה לקבלת דיווחים מהקלפיות ביום הבחירות - נרשם עימות רעיוני חריף סביב גבולות הלגיטימיות של המרצת מצביעים.
מי שהוביל את הקו התקיף נגד הניסיונות לאסור את העברת הנתונים היה חבר הוועדה מטעם סיעת אגודת ישראל, עו"ד אברהם יוסטמן.
בדברים שנשא בפני יו"ר הוועדה וחברי המליאה, דחה יוסטמן על הסף את נבואות הזעם שהציגו גופים שונים.
"אנחנו כאן כדי לנהל מערכת בחירות דמוקרטית, לא פרק בסדרת מדע בדיוני", אמר יוסטמן בדיון.
"קראנו את חוות הדעת האפוקליפטית והצבעונית המזהירה אותנו מפני בינה מלאכותית ומניפולציות אפלות. עם כל הכבוד לתרחישי האימה, בואו נחזור למציאות: לדעת שבוחר פלוני טרם הגיע לקלפי אינו פתח ל'מבצע השפעה זר' או פגיעה בוטה בדמוקרטיה. זהו הכלי הבסיסי והלגיטימי ביותר של מפלגות כדי לעודד השתתפות בבחירות".
בדבריו התייחס נציג אגודת ישראל לטענות בדבר פגיעה בשוויון ובחשאיות הבחירות: "איש אינו יודע איזה פתק שלשל הבוחר למעטפה, ולכן החשאיות נשמרת במלואה. באשר לשוויון - אי אפשר לקדש 'שוויון' על ידי רמיסת זכויותיהן של המפלגות הקיימות, שהשקיעו משאבי עתק והסתמכו על פרקטיקה גלויה שנהוגה עשרות שנים. סיפורי טכנולוגיה הם מקסימים, אבל מה אם נחזור לדף ועט כמו שעשו באגודת ישראל לפני 40 שנה? איך קשור סייבר לעניין? החטא היחיד של המפלגות שמצדדות בהוצאת המידע הוא שהן התקדמו בחיים והצליחו לעבוד ביעילות. שינוי פתאומי של כללי המשחק ברגע האחרון הוא הפגיעה האמיתית בהוגנות".
יוסטמן התייחס גם לסוגיית הפרטיות ולדוגמה שהועלתה בבג"ץ על ידי השופט אלכס שטיין, בדבר חשש של אזרח שיידעו כי שהה בים ולא בקלפי. "הקלפי הוא מקום ציבורי שעשויים להיות בסביבתו באופן היפותטי 700 איש בעת ובעונה אחת", ציין. "איפה נגמר המרחב הציבורי - בכניסה לבית הספר שבו הקלפי, או בכניסה לרחוב שבו נמצא בית הספר?"
את דבריו חתם בהצגת מנגנון האיזון המוסכם שהתקבל לבסוף בוועדה, הכולל חומות הגנה קפדניות: איסור תיעוד שעת הצבעה מדויקת, החרגה מלאה של קלפיות מיוחדות (כגון בתי חולים ובתי סוהר), והתחייבות לביעור מוחלט של החומר מיד לאחר יום הבחירות. "חובתנו למנוע אנדרלמוסיה, לכבד את אינטרס ההסתמכות של הסיעות, ולאפשר להן לבצע את תפקידן הדמוקרטי החשוב - להביא את הציבור לקלפיות", סיכם.