עשרים וחמש שנים חלפו מאז הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, אך עבור עו"ד מאיר סחיווסחורדר הזמן לא באמת ריפא את הפצע. בפיגוע הרצחני איבד את הוריו, מרדכי וצירל, ואת שלושת אחיו - ראיה, חמדה ואברהם יצחק. במקום לדבר על שיקום, הוא מעדיף להשתמש במונח אחר.
"אני לא יודע אם מתאוששים זו המילה הנכונה", הוא אומר. "אני מרגיש יותר כמו ניצול שואה מאשר בן למשפחה שכולה. משפחה שכולה נשארת עם מעטפת של קהילה ומשפחה. אצלנו לא נשארה שום מעטפת. נשארנו חמישה אחים לבד, בלי הורים, בלי תמיכה, ופתאום היינו צריכים להתמודד עם הכול".
גם היום, הוא מודה, האובדן נוכח בכל רגע. "אתה רואה את הילדים שלך ומתגעגע לאחים שלך. יש רגעים שאתה יודע שהיית מרים טלפון לאבא או לאמא, ופתאום מבין שאין למי. זה לא רק כאב. זה אובדן שנשאר לכל החיים".
אלא שסחיווסחורדר החליט שלא להסתפק בזיכרון ובכאב. אחרי שסיים את שירותו הצבאי פנה ללימודי משפטים, ובחר להפוך את הטרגדיה האישית לשליחות ציבורית. במהלך ההתמחות הצטרף לעבודה על תביעה חסרת תקדים נגד הרשות הפלסטינית, בטענה לאחריותה הישירה והעקיפה לפיגועי הטרור של האינתיפאדה השנייה.
במשך יותר משני עשורים אסף מסמכים, חומרים וראיות, וייצג עשרות משפחות שאיבדו את יקיריהן בפיגועים. "בער בי שמישהו יישא באחריות. המדינה שילמה את הקצבאות שלה, אבל רצינו שהאחראים לטרור ישלמו את המחיר".
המאבק המשפטי הגיע לנקודת מפנה בבית המשפט העליון. למרות שרוב הטענות נדחו, קיבלו השופטים לראשונה את העיקרון שלפיו תשלומי המשכורות שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם יוצרים אחריות משפטית. עבור סחיווסחורדר מדובר היה ברגע היסטורי.
"הבנתי שזו הפעם הראשונה שבית המשפט אומר בפועל שהמשכורות למחבלים יוצרות אחריות של הרשות. מבחינתי זו הייתה רעידת אדמה משפטית".
אלא שגם אז גילה שהדרך לצדק עוד ארוכה. החוק חייב את הנפגעים לבחור בין קצבת הביטוח הלאומי לבין הפיצוי שייפסק נגד המזיק. סחיווסחורדר יצא למאבק נוסף - הפעם בכנסת - כדי לשנות את החקיקה ולאפשר לנפגעי טרור לקבל את מלוא זכויותיהם.
המאבק הזה, לדבריו, חצה קווים פוליטיים. הוא מציין את חלקם של חברי הכנסת שרן השכל, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יולי אדלשטיין ובועז ביסמוט, שלדבריו שיתפו פעולה כדי לקדם את החקיקה למרות התנגדות של גופים ממשלתיים שונים.
לצד זאת הוא מעניק קרדיט מיוחד לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדבריו, במשך שנים נמנעו שרי אוצר ושרי ביטחון מלאפשר את מימוש פסקי הדין נגד הרשות הפלסטינית, בעוד סמוטריץ' היה הראשון שהורה לשחרר את הכספים שנפסקו לטובת המשפחות.
"הוא שר האוצר הראשון שאפשר בפועל לגבות את הכספים מהרשות הפלסטינית. השנה בלבד קיבלו משפחות נפגעי טרור יותר משני מיליארד שקלים בזכות ההחלטה הזאת. זו לא טובה אישית - זו עשיית צדק".
אלא שמבחינתו, הקרב הגדול עוד לפניו. סחיווסחורדר מזהיר כי החקיקה הקיימת אינה נותנת מענה למשפחות נפגעי טבח 7 באוקטובר. לדבריו, בניגוד לפיגועי עבר שבהם ניתן לזהות את המחבל וליצור קשר משפטי ישיר בינו לבין הנפגעים, בטבח שביצע חמאס המצב מורכב בהרבה.
לכן הוא מקדם מהלך שיאפשר לנפגעי הטבח לקבל פיצויים מתוך מיליארדי השקלים שהקפיאה ישראל מכספי הרשות הפלסטינית המיועדים לעזה. "אי אפשר לדבר על שיקום עזה לפני שמשקמים את המשפחות שנפגעו ב-7 באוקטובר מכספי הטרור. הכסף הזה כבר נמצא בידי מדינת ישראל. צריך להשתמש בו למען הקורבנות".