הרב ישראל אריאל, ראש ישיבת המקדש וראש מכון המקדש, קרא באירוע לציון 50 שנה לישיבת נווה דקלים לחדש את תקיעת השופר בראש השנה שחל בשבת.
בשיעור מיוחד בנושא, סקר הרב מקורות ומנהגים לאורך הדורות וטען כי במציאות הנוכחית, יש מקום לשוב ולתקוע בפני בית דין.
בפתח דבריו הציג הרב אריאל את השאלה העומדת בבסיס הדיון. "זה יוצא שאנחנו מבטלים מצוות תקיעת שופר, מבטלים את מצוות לולב. השאלה אם מותר לנו לבטל את המצוות הללו? זו מצווה כמו כל מצווה אחרת שמתקיימת בשבת".
הרב אריאל הדגיש כי עצם התקיעה בשופר אינה מלאכה האסורה בשבת, "דבר ראשון, אין שום עבירה לתקוע, אין שום עבירה לתקוע בשופר בשבת. חז"ל אומרים, גם במסכת ביצה, גם בראש השנה, שתקיעת שופר זה לא מלאכה, זו חוכמה. יש אחד שיודע לתקוע, יש אחד שלא יודע לתקוע".
לדבריו, החשש ההלכתי מטלטול השופר קיבל משמעות אחרת במציאות שבה קיים עירוב. "בעבר הייתה בעיה של טלטול, אז היה חשש שאם אדם ירצה לתקוע בשופר, ילך ללמוד את העניין של התקיעה בשופר, ואז הוא יעביר ארבע אמות ברשות הרבים. בימינו, כידוע, אנחנו מטלטלים, יש עירוב. בראש השנה מטלטלים הכול, מחזורים וטליתות, ואם צריך לעשות קידוש בבית הכנסת, אז לפעמים גם מוסיפים ספסלים ומביאים את האוכל. אז אנחנו מטלטלים הכול, רק דבר אחד לא - שופר. זו הרי מצוות היום".
בהמשך התייחס הרב אריאל גם לקביעת מועד ראש השנה, והסביר כי בעבר לא בכל מקום ידעו בוודאות מתי נקבע ראש החודש. לדבריו, המציאות כיום שונה. "בימינו כל אחד מחזיק לוח. עכשיו לקראת ראש השנה כל אחד מקבל הביתה לוחות. אנשים מחזיקים בכיס לוח, יש כאלה שמסתכלים בשעון ויש להם לוח. היום כולנו יודעים מתי חל ראש השנה, אז אין שום סיבה שלא לקיים את המצווה".
הרב אריאל הביא את המשנה העוסקת בתקנת רבן יוחנן בן זכאי לאחר חורבן ירושלים, שלפיה במקום שיש בו בית דין ניתן היה לתקוע. בהמשך הציג את שיטת הרי"ף וסיפר, "רבנו יצחק אלפסי, שהוא חי במרוקו, היה סובר שלא צריכים איזה בית דין מומחה. הוא בישיבה שלו היה תוקע כל שנה בראש השנה שחל בשבת, שם בפאס במרוקו".
בדבריו הציג הרב אריאל גם את המחלוקת בשאלת מעמדו של בית הדין הנדרש לתקיעה. הוא ציין את שיטת הרמב"ם שלפיה נדרש בית דין סמוך בארץ ישראל, ומנגד מנה שורה של ראשונים ואחרונים שחולקים על עמדה זו וסבורים כי די בבית דין של שלושה.
הרב אריאל הוסיף כי קיימות עדויות לקיום התקיעה בשבת לאורך מאות שנים בארץ ישראל ובקהילות נוספות.
לדבריו, הפסקת המנהג בארץ ישראל התרחשה בעקבות חורבן הקהילות והגעת עולים שהביאו עמם מנהגים מארצות מוצאם. "איך התחדשה היהדות? עולים חדשים. הגיעו שלוש מאות מרבני צרפת לעכו והביאו עמם את המנהג שלא תוקעים בשבת - שהפך בהמשך למנהג המקובל בארץ".
הרב אריאל הזכיר גם ניסיון שנעשה בירושלים לפני כ-150 שנה לחדש את תקיעת השופר בשבת. לדבריו, היוזמה הובאה בפני רבני ירושלים, ובהם הרב שמואל סלנט והרב האדר"ת. "הם אמרו שמבחינת ההלכה אין בעיה".
הוא הוסיף כי התוכנית הייתה לקיים את התקיעה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בירושלים, אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל.
לקראת סיום דבריו חזר הרב אריאל למציאות כיום וקרא לחדש את המנהג. "חזרנו לארץ ישראל, והיום יש עירוב ומטלטלים הכול, והיום כל אחד יש לו לוח, אז הכול ידוע. וברוך השם תלמידי חכמים יש, ישיבות יש, תלמידי חכמים שיכולים גם לעשות את החשבון. אבל יש גם לוח של כל אחד בבית שלו. מה הבעיה? יש להחזיר את התקיעה כמו שנהגה בעבר".
הרב אריאל סיפר כי בירושלים כבר מתקיימות תקיעות בשנים שבהן ראש השנה חל בשבת, וכי יש יוזמות נוספות להקמת בתי דין לצורך כך.