המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין, יוצא נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת חריפה על הנהגת הציבור החרדי בסוגיית הגיוס, קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר - ומבהיר כי לצד תמיכתו ארוכת השנים בהתיישבות ביהודה ושומרון, יש לקבל החלטות שיותירו פתח גם להסדר מדיני בעתיד.
הדברים נאמרו בשיחה עם הרב פרופ' יצחק כהן, מנהלה האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, במסגרת סדרת הפודקאסטים של ערוץ 7.
הריאיון המלא עם נשיא המכללה האקדמית אשקלון השופט רובינשטיין ישודר בערוץ 7 בשני חלקים. בשלב זה מתפרסם ריאיון טיקטוק קצר, שבו התבקש רובינשטיין להגיב בשישים שניות לשורה של אישים וסוגיות שמלוות את החברה הישראלית.
אחת התשובות הנחרצות ביותר שלו עסקה ברפורמה המשפטית. רובינשטיין, שכיהן במשך שנים ארוכות בלב המערכת המשפטית, סיפר כי ההתנגדות למהלך הביאה אותו לצעד שלא העלה בדעתו שיעשה לאחר עשרות שנים בשירות הציבורי.
"אני הייתי בין המתנגדים לה", אמר. "לא האמנתי שאני אפגין אחרי חמישים שנה פלוס בשירות הציבורי שאני אפגין מול הכנסת ומול בית הנשיא נגד הרפורמה. בשבילי זה היה טראומטי אבל הרגשתי שאני לא יכול לעשות אחרת".
לצד הכבוד שהוא רוחש לשר המשפטים ולמחוקקים, רובינשטיין תיאר את המהלך במילים חריפות: "אני ראיתי את זה ועדיין רואה את זה כניסיון להרוס את בית המשפט שהוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל". לדבריו, מערכת המשפט אינה חפה מטעויות וניתן לתקן אותה, אך "כאן זה היה ניסיון להרוס ואני ככה אני ראיתי את זה ולכן גם הפגנתי".
גם על העימות המתמשך בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון הוא דיבר בכאב. "זה מאוד מצער", אמר, והוסיף כי לדעתו שר המשפטים שוגה בהתנהלותו. את הדרך לפתרון הוא תמצת בשתי מילים: "בשכל הישר".
רובינשטיין דחה גם את המתקפה הכוללת על בג"ץ. "לדעתי עושים עוול לבג"ץ", אמר. "לא שהוא לא מסוגל לשגות, והעובדה היא שבתוכו יש רוב ומיעוט, אז המיעוט חושב שהרוב שוגה". עם זאת הדגיש כי "המוסד הזה הוא נכס אסטרטגי למדינה, גם בחוץ לארץ, וכל העולם מכבדים אותו".
מנגד, הוא אינו סבור שבית המשפט צריך בהכרח להתערב בכל סוגיה. בהתייחסו לאמירה שלפיה "הכול שפיט", אמר כי המשפט אמנם מקיף כמעט כל שלב בחיי האדם, אך השופטים נדרשים גם לריסון. "מידת הענווה", הסביר, "צריכה להכתיב ולשקול מתי כן ומתי לא".
בסוגיית גיוס בני הישיבות הפנה רובינשטיין ביקורת חריפה כלפי ההנהגה החרדית. "אני חושב שההנהגה החרדית שוגה, שגיאה כבדה", אמר, כשהוא מתייחס לקריאות נגד ההתייצבות והגיוס. לדבריו, לימוד התורה הוא ערך שאין להתפשר עליו, אולם אין בכך סתירה לחובת השירות: "הערך הענק של לימוד התורה, הערך שאין מה להתפשר עליו, הוא ערך שכולם צריכים להבין אותו, אבל אין שום סתירה בינו ובין שירות".
השיחה הגיעה גם אל היום ששינה את ישראל - שבעה באוקטובר. רובינשטיין סיפר כי האסון פגע גם במשפחתו. קרובת משפחתו בת ה-88 נרצחה בבארי, ובהמשך נהרג במלחמה קרוב משפחה נוסף, גיס של בתו. "המילים נתקות מפי", אמר על הטבח. "כבר אמרו הרבה יום הגרוע ביותר אחרי השואה לעם היהודי".
מאז, סיפר, הוא מקפיד לומר קדיש גם על חללים שלדעתו ייתכן שאין מי שיאמר עליהם קדיש. "אני אומר קדיש כל הזמן", סיפר, "כי זו עוד מצווה... על אנשים ספציפיים שאין מי... ומאז השבעה באוקטובר כמה מנופלי המלחמה, קרובה שאין מי שאני מעריך שאין מי שיגיד קדיש ואני אומר קדיש".
על שאלת האחריות למחדל סירב לקבוע מסמרות באשר ל"קונספציה", אך בנושא אחד היה חד-משמעי: הצורך בוועדת חקירה ממלכתית. "זה שלא הקימו ועדת חקירה ממלכתית, זו שגיאה כבדה, כבדה מאוד", אמר. לדבריו, "יש אלפי אנשים ששכלו ואלפי אנשים שנפצעו, וכל אלה מחכים לתשובות איך הגענו ליום הנורא הזה".
רובינשטיין התייחס גם להתיישבות ביהודה ושומרון, נושא שלדבריו הוא מלווה ותומך בו עוד משנות השבעים. "אני מקדמת דנא עוד משנות השבעים, מאותי אדם צעיר, תמכתי בהתיישבות ביהודה ושומרון", אמר, והזכיר כי אף שקל בעבר להתגורר באלקנה.
אולם לצד התמיכה בהתיישבות הוא הציב גבולות ברורים, בהם הימנעות מפגיעה בקרקע פלסטינית פרטית וקבלת החלטות מתוך ראייה מדינית רחבה. "אנחנו לא הולכים לשום מקום, אבל גם הפלסטינאים לא הולכים לשום מקום", אמר. לדבריו, צריך לשמור על זכויותיה של ישראל אך גם לא לסגור את הדלת בפני "איזשהו הסדר של שלום".
על תוכנית ההתנתקות סיפר כי הוצא בזמנו מהרכב בית המשפט שדן בנושא בשל מעורבות קודמת של רעייתו בסוגיות הקשורות לפיצויים. במבט לאחור הוא מעלה ספק בשאלה האם מקבלי ההחלטות נחשפו לכל התרחישים האפשריים. "אני לא בטוח שהשרים שהם תמכו בזה ידעו בדיוק מה הסצנריו", אמר, והוסיף כי היה צורך לבחון לא רק את התרחיש האופטימי אלא גם את האפשרות "חלילה הלא אופטימי שזה מה שקרה".
כאשר התבקש לבחור בין ישראל יהודית לישראל דמוקרטית בעוד חמישים שנה, תשובתו הייתה ברורה: "גם וגם אני מקווה". לדבריו, "מדינת ישראל היא פיקדון ענק שנתנה לנו ההשגחה בהיסטוריה היהודית ויש לנו חובה לשמור עליה מכל משמר", אך באותה נשימה הדגיש את חובת השוויון האזרחי כלפי הציבור הלא-יהודי.
"אני מתקומם נגד הדרה של הערבים", אמר. הוא אף הביע צער על כך שחוק הלאום לא כלל סעיף העוסק בשוויון האזרחי: "התשובה היא שצריכה להיות מאוד יהודית וגם מאוד דמוקרטית. מדינה יהודית ודמוקרטית, ואין סתירה בעיניי".
גם שמותיהם של כמה מהאישים הבולטים בתולדות המדינה עלו בשיחה. את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק הגדיר "גאון משפטי, רב זכויות", ועל השופט מנחם אלון אמר כי היה "אביר המשפט העברי בבית המשפט העליון" וכי תרם תרומה גדולה להנכחת המשפט העברי בפסיקת העליון.
על יצחק רבין, שתחתיו כיהן כמזכיר הממשלה וכראש משלחת השלום עם ירדן, דיבר רובינשטיין בחום לצד המחלוקות שהיו ביניהם, בין היתר סביב הסכמי אוסלו. הוא תיאר אותו כ"חייל לוחם מדינאי" וכ"ישראלי פטריוט", והוסיף על הרצח: "בשום פנים לא הייתה צריכה להיות מורמת עליו היד הזאת ולקפד את חייו. זה לא הגיע לו, זה לא הגיע לנו".
לקראת סיום השיחה נשאל רובינשטיין על התפקיד הקשה ביותר שמילא לאורך הקריירה הציבורית הארוכה שלו. התשובה הייתה מיידית: היועץ המשפטי לממשלה. "אין לך אחורה להסתכל למישהו שיחליט", הסביר. "נכון שמעל היועץ המשפטי יש בית המשפט, אבל בינתיים ההחלטה היא שלך, והרבה החלטות הן קשות, מאוד קשות, ואתה לבד".
הוא הזכיר בהקשר זה גם את החלטתו שלא להעמיד את בנימין נתניהו לדין בפרשת המתנות בתקופת כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה. רובינשטיין סיפר כי ידע היטב מה יהיה המחיר הציבורי של ההחלטה, אך השתכנע שהתיק לא יעמוד בבית המשפט. "ההתנהגות הייתה שם, כפי שכתבתי, מכוערת", אמר, אולם הסביר כי היה חשש ממשי באשר ליכולת לבסס את התיק באמצעות העד המרכזי.
את השיחה חתם רובינשטיין במבט אל השנה החדשה ואל מערכת הבחירות. לצד האיחול המסורתי לבריאות, פרנסה ונחת, הוא הביע תקווה ל"בשורות טובות, לפרט ולכלל" ולכך שהשנה הקרובה תהיה טובה מקודמותיה.
בלי להיכנס לשאלה מי ינצח בבחירות, הציב רובינשטיין את המשאלה שלו ליום שאחריהן: שתקום "ממשלה יציבה, הגונה, עם יכולות מקצועיות לנווט את הספינה הזאת הכל כך חשובה" - ושגם מערכת המשפט, לאחר שנים של סערה ועימות, "תמצא מנוחה".