בעוד מדינות רבות באירופה מתמודדות עם גל אנטישמיות גובר ועם הפגנות אנטי-ישראליות, בבודפשט מצטיירת תמונה שונה לחלוטין. אלפי ישראלים ממשיכים לפקוד את בירת הונגריה גם בעיצומה של עונת התיירות, ובשגרירות ישראל מעידים כי תחושת הביטחון שמעניקה המדינה היא אחד הגורמים המרכזיים לכך.
שגרירת ישראל בהונגריה, מאיה קדוש, סיפרה בריאיון לערוץ 7 כי עונת התיירות עדיין בעיצומה. "אנחנו סופרים את העונה עד סוף סוכות. צפויים להגיע לכאן עוד ישראלים רבים בספטמבר ובאוקטובר. תמיד מרגש ללכת ברחובות בודפשט ולשמוע עברית".
לדבריה, הונגריה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור ישראלים לא רק בזכות יופייה, אלא גם בזכות תחושת הביטחון. "ממשלת הונגריה עושה עבודה נהדרת בשמירה על התיירים הישראלים, על הקהילה היהודית ועל המוסדות היהודיים. זו עיר בטוחה גם מבחינת פשיעה וגם מבחינת אנטישמיות, והמחויבות של הממשלה לביטחון היהודים מורגשת היטב".
קדוש הדגישה כי גם לאחר חילופי השלטון נשמרה מערכת היחסים הקרובה בין המדינות. לדבריה, כבר במאה הימים הראשונים לכהונת הממשלה החדשה ניכרה המחויבות לישראל. "פגשתי למעלה ממחצית שרי הממשלה. ראש הממשלה בחר להשתתף בטקס לזכר השואה יחד עם שרת החוץ, ואנחנו רואים שוב ושוב הצהרות פומביות על השותפות האסטרטגית עם ישראל. זו כבר לא רק אופטימיות - אלה תוצאות בשטח".
על רקע התחושה כי אירופה כולה מתרחקת מישראל, מבקשת קדוש להציג תמונה מורכבת יותר. "לא נכון לומר שכל אירופה נגד ישראל. יש גוש משמעותי של מדינות התומכות בישראל, ובהן הונגריה, גרמניה, צ'כיה, סלובקיה ומדינות נוספות. גם מדיניות ההגירה של הונגריה משפיעה - אין כאן אוכלוסייה פלסטינית או מוסלמית גדולה, ולכן הממשלה יכולה לנהל מדיניות פרו-ישראלית ללא לחצים פנימיים".
עם זאת, היא אינה מתעלמת מהאתגרים. לדבריה, הממשלה החדשה החליטה להפסיק להשתמש באופן קבוע בזכות הווטו באיחוד האירופי, שינוי שעשוי להשפיע גם על ישראל. "לשמחתנו יש מדינות אחרות שמוכנות להטיל וטו בנושאים החשובים לנו, והונגריה ממשיכה לעמוד לצדנו כאשר מתקבלות החלטות ברוב".
קדוש מזהה גם מגמה מדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני לאחר הבחירות האחרונות. "נוצר ואקום פוליטי שמאפשר למפלגות קיצוניות להתחזק. אנחנו רואים זאת בעיקר ברשתות החברתיות ובסקרים. זו תופעה שמדאיגה גם אותנו וגם את הממשלה".
במקביל, היא התייחסה גם לניסיונות של פעילים פרו-פלסטינים לעורר מחאות נגד ישראל. "יש פעיל יהודי שמנסה שוב ושוב לייצר פרובוקציות, אבל ללא הצלחה. בהפגנות שלו משתתפים עשרות בודדות של אנשים. הממשלה לא מאפשרת לו להגיע לאירועים יהודיים או ישראליים, וגם השבוע מנעה ממנו להפגין מול פסטיבל אוכל ישראלי".
לדבריה, המאבק באנטישמיות מתנהל כיום בעיקר מול תופעות ברשתות החברתיות. "אנחנו רואים עלייה במתקפות ברשת, אבל אנחנו לא רק מקווים שיהיה טוב. יש לנו תוכנית פעולה מסודרת עם הממשלה, הכוללת חינוך, הסברה ומעקב של גורמי הביטחון".
השגרירה הקדישה חלק ניכר מהריאיון גם לקהילה היהודית בהונגריה, שאותה הגדירה "קהילה חיה ותוססת". היא סיפרה על פתיחת שנת הלימודים בארבעה בתי ספר יהודיים, על מסעדות, אירועי תרבות ופסטיבלים יהודיים, ועל שיקום בתי כנסת ובתי קברות ברחבי המדינה.
"זו קהילה שעברה את השואה, את התקופה הקומוניסטית ואתגרים רבים נוספים, והיום רואים בה תחייה אמיתית של החיים היהודיים. לראות ילדים יהודים נכנסים לכיתה א' בבודפשט - זה רגע מרגש במיוחד".
לקראת סיום פנתה קדוש גם לישראלים המבקרים במדינה והזכירה כי כל תייר הוא גם שגריר של ישראל. "ההונגרים אוהבים מאוד את התיירים הישראלים, אבל חשוב לשמור על כבוד המקומיים, לכבד את המנהגים ולהימנע מעימותים מיותרים. לשמחתי, למרות מספר התיירים הגדול, אנחנו מטפלים במעט מאוד מקרים קונסולריים - וזה סימן לכך שהישראלים נהנים, שומרים על עצמם ומייצגים את המדינה בכבוד".