בואו נדבר רגע על שטיפת מוח שיטתית, או בשמה היותר מקובל כיום, הנדסת תודעה. הרעיון היסודי של התהליך הזה הוא להעמיס על בנאדם סיפורי מעשיות מפחידים, שהפרטים שלהם מיטשטשים ומכבידים ככל שהאדם ינסה להתעמק בהם, ומצד שני, המסר העולה מהם הוא חד וברור.
במילים אחרות, כשתקשורת המיינסטרים הישראלית רוצה להרחיק מצביעים מגוש הימין, היא תיקח סיפור שהמסקנות שלו קלות לצביעה בשחור-לבן, אבל כזה שאף אדם מן השורה שאינו חי ונושם פוליטיקה, לא ירד לסוף פרטיו, ואז היא תמנף אותו בצורה קליטה וחוזרת על עצמה, עד שיחלחל לרשתות, לשיח, להפגנות ולכל מקום, ועד שיגיע הסיפור הבא.
הנה למשל ההזיה האחרונה מבית מדרשו של 'הארץ', שמכריזה בכותרת ראשית על לא פחות ולא יותר ההתראה שסינוואר העביר לראש ממשלת ישראל לפני השביעי לעשירי, התראה שנתניהו שוחר הדם התעלם ממנה והכריח את סינוואר עדין הנפש לבצע בנו טבח. זה פחות או יותר המסר, הטקסט והסאב-טקסט.
כמובן, אדם שמוחו מתפקד עדיין ולא אכלה אותו אמבה, סביר שיידלקו לו אי אלו נורות אזהרה. הרי סינוואר התגלה כיריב מר ולא לגמרי טיפש, ואנחנו יודעים כבר למפרע שהשביעי לעשירי היה אירוע מתוכנן היטב, כולל לא מעט הטעיות מחוכמות ומניפולציות מודיעיניות. האם הוא הסכים להקריב את כל הסודיות והתוכניות הגרנדיוזיות רק כדי להתרברב קצת? ובכלל, מה טיבה של התראה זו?
לשם כך צריך ממש להתאמץ לקרוא את הפרטים הקטנים, אז מגלים שמדובר בכלל במהלך שיחות עקיפות שהתקיימו בין חמאס לישראל על השבת חטופים, במהלכן סינוואר הרגיש שישראל קצת מתעקשת מולו ואיים שהוא מתכנן "משהו גדול", שזה פחות או יותר מה שאמר ועדיין אומר כל נציג של חמאס בכל פעם שהוא ראה מיקרופון והזדמנות להשתלח בישראל ולאיים עליה. לפי הארץ, ואליבא דגורמי המודיעין הכושלים שפספסו אינספור אותות אזהרה ממוקדים וספציפיים פי אלף גם כשאלו צרחו להם באוזניים, דווקא האמירה הסתמית הזו (שכבר הייתה ידועה בגרסה מוקדמת שלה לשב"כ), היא זו שהייתה משנה את כל התמונה, ובלבד שנתניהו היה אץ רץ לספר אותה לרונן בר. כן, אלפי סימים שנדלקים באופן מחשיד בלילה לא מעוררים מחשבה, אבל מילת הפחדה סתמית, בלי הסברים או תאריכים, היא זו שהייתה משנה את כל התמונה.
אני אפילו לא רוצה להיזכר באגדת ההתראה המצרית שכבר הופרכה מכל וכל על ידי כל המעורבים, גם אם במחנה הרל"ב היא עדיין נחשבת אמת לאמתה.
באמת, אין גבול לטמטום.
זה מזכיר לי את פייק הכסף הקטארי. אותה אגדה שמסבירה שחמאס העני והדלפון נזקק להזרמת החמצן של 30 מיליון דולר בחודש במזוודה, אותה אפשרה לו ממשלת ישראל הזדונית שרצתה לגדל בחצר האחורית ארגון טרור מפלצתי. כן, זה נשמע מסר קליט ופשוט וחד ערכי, עד שצוללים לעומק הטמטום.
בין מצרים ועזה היו מנהרות שמשאיות יכלו לעבור בהן ברווח במסלול דו סטרי, אבל מזוודה כנראה קשה לנייד בהן... לבכירי חמאס היו חשבונות בנק עם מיליארדי דולרים, והארגון עצמו החזיק תעשיות של הלבנת הון בהיקפים אסטרונומיים, אבל מה שהיו חסר לו אלו מזוודות הכסף הקטן במזומן שישראל אפשרה ברוב טובה לחלק לעניי עזה.
כמובן, כפי שלימדו חז"לנו, כל שקר שאין משהו אמת בתחילתו לא מחזיק מעמד. לכן השיטה היא לקחת פרט עובדתי אמיתי, רצוי כזה שאכן היה שגוי, ולהעצים ולהאדיר אותו עד אין קץ, ובעיקר, לא לאפשר חלילה דקה של ניתוח הגיוני מקיף או הבנה לעומק של האירוע, מטרותיו והשלכותיו, רק לקבע אותו כאקסיומה ולצאת למסע של טרללת.
והנה כלל האצבע לסיום: בכל פעם שאתם שומעים על פרשה גרנדיוזית שכמו לקוחה מספרי ג'ון לה קארה, כשהיא מפנה אצבע מאשימה מאוד נקודתית וספציפית למי שהתקשורת חפצה בהשמצתו, כל שנדרש ממכם הוא להפעיל קצת את הראש, לשאול את עצמכם כמה שאלות יסודיות יותר, לקרוא את האותיות הקטנות של האייטם (במידה וכלי התקשורת היה הגון מספיק לכתוב אותן), ולעולם לא לרוץ למסקנות שמנסים להאכיל אותנו בכפית. תודה, אבל אנחנו מסוגלים לחשוב באופן עצמוני.