הטלפון במשרד צלצל בערב יום הכיפורים. מעבר לקו נשמע קולו הנרגש והבוכה של בעל שזכרתי היטב: "הרב בורשטין, אנחנו בחדר לידה. נולדה לנו בת!".
כמה שנים קודם לכן, אותו זוג ישב מולי במשרדי מכון פוע"ה בעיניים דומעות. אחרי חמש שנים של טלטלה בין רופאים, טיפולים ואכזבות קשות, אמר לי הבעל בכאב: "הרב, אנחנו מרגישים שחסום לנו הצינור, שמשהו תקוע ולא מצליח לנוע קדימה".
נרתמנו למענם מיד. התאמנו עבורם מסלול טיפול מדויק, ובעיקר - היינו שם כדי לתת כתף, תמיכה והרבה אמונה. והנה, בערב היום הקדוש בשנה, הדמעות של האב הטרי מעבר לקו התערבבו בתפילות החג. הצינור שנחסם - נפתח, והבית שלהם התמלא באור ובחיים חדשים.
זכיתם השנה לחיים? בואו והיו שותפים בהענקת חיים לאחרים. לחצו כאן>>>
כשנכנסים לימי הרחמים והסליחות, המפגש הזה מבהיר את מהותם של הימים הללו.
במנהג הכפרות בערב יום הכיפורים אנו מחזיקים את המעות או התרנגול ומבקשים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי... זה ילך למיתה ואני איכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום".
אך מה עומד בבסיס המושג "כפרה"?
המילה "כפרה" בתורה קשורה לטיהור, אך עומק פירושה הוא החלפה של דין בחיים. כשאנו מעבירים את הכפרות, אנו לא רק מבקשים למחוק את עונות העבר, אלא לפתוח פתח להופעת חיים חדשים. חז"ל מלמדים שחיוניות אינה נמדדת רק בדפיקות הלב, אלא ביכולת להביא המשכיות, שמחה וברכה לעולם. כשאדם פותח את ליבו ומעביר את הכפרות לצדקה, הוא הופך לחלק פעיל ממשוואת הוספת החיים בעם ישראל.
כשאתם מקיימים השנה את מנהג הכפרות, דעו כי למעשים שלכם יש כוח לשנות מציאות. באמצעות מעות הכפרות שלכם, אנו במכון פוע"ה יכולים להמשיך ללוות אלפי זוגות המייחלים לפרי בטן, להעניק ייעוץ רפואי-הלכתי ללא עלות, ולהיות השליחים שלכם להוספת חיים בישראל.
זכיתם השנה לחיים? בואו והיו שותפים בהענקת חיים לאחרים. לחצו כאן>>>
קיימו את מנהג "פדיון כפרות" עבור מכון פוע"ה, ויחד נפתח את השנה בברכה, בפריון ובבשורה טובה.