ממצאים חדשים מתוך מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לחודש ספטמבר 2026 מעלים כי 72% מהציבור היהודי מציבים עמדה נחרצת שלפיה לא יסכימו "בשום תנאי" לחזרה לקו הגבול בעזה ללא הותרת פרימטר ביטחוני בתוך שטח הרצועה.
נתון זה מצביע על עליה בהשוואה ל-68% שנרשמו בספטמבר 2025, כאשר בחינת כלל האוכלוסייה בישראל מעמידה את שיעור המתנגדים למהלך כזה ללא פרימטר על 59%.
במקביל, הסקר מזהה מגמה של התרחבות התמיכה ברעיון הכיבוש המלא של רצועת עזה והפעלת ממשל צבאי ישיר למשך מספר שנים.
בקרב כלל האזרחים נרשמה עליה בתמיכה באפשרות זו ל-30%, לעומת 24% בשנה שעברה. בקרב הציבור היהודי טיפסה התמיכה מ-27% ל-36%. שיעור המתנגדים המוחלטים לכיבוש נותר יציב על 46%, נתון המלמד כי השינוי נובע בעיקרו ממעבר של אזרחים שהיו בלתי מגובשים לעבר תמיכה בצעד.
החלוקה הפוליטית בנושא מציגה קיטוב חד: 62% מאנשי הימין תומכים בכיבוש הרצועה באופן כללי, לעומת 32% בקרב הימין-מרכז, בעוד ש-91% מהנשאלים במחנה השמאל ו-88% בשמאל-מרכז מתנגדים לכך.
בסוגיית תחושת הניצחון במערכה הצבאית, 40% מכלל הישראלים מעניקים לתחושת הניצחון שלהם דירוג גבוה של 4 או 5 מתוך 5, לעומת 37% הבוחרים בציונים נמוכים של 1 או 2. הפילוח האידאולוגי בשאלה זו נרשם כחד ביותר במדד: 77% מתושבי המחנה המזוהה עם הימין מעניקים ציון 4 או 5 לתחושת הניצחון, לעומת 44% בימין-מרכז, 16% במרכז, 7% בשמאל-מרכז, ו-0% במחנה השמאל. הממצאים מלמדים כי העלייה בתחושת הניצחון מרוכזת בעיקר במחנה הימין, ולא בקרב כלל שדרות הציבור.
פרק נוסף במדד בוחן את יחס הציבור לאירוע האלים שהתרחש בקוסרה. בתשובה לשאלה כיצד יש להגדיר את קבוצת הצעירים היהודים שהתפרעו במקום, 33% מכלל הישראלים (ו-27% מהיהודים) בחרו בהגדרה "טרוריסטים ישראלים", בעוד 18% נוספים סיווגו אותם כ"פושעים לאומנים". שילוב שתי התשובות מעלה כי 51% מהנשאלים בחרו בניסוחים החריפים ביותר שהוצגו.
חלוקה דומה נרשמה גם ביחס לקיומם של חוות ומאחזים ביהודה ושומרון והשפעתם על ביטחון המדינה: 36% מהישראלים ציינו כי הם "מאוד מסכימים" עם הקביעה כי הם מהווים נטל על כוחות צה"ל, לעומת 36% שציינו כי הם "בכלל לא מסכימים עם הטענה".
בנושא העלייה בגילויי האנטישמיות בעולם והזיקה למדיניות הישראלית, 36% מכלל הישראלים מעריכים כי התגברות התופעה אינה קשורה "בכלל" למדיניות המדינה (לעומת 33% אשתקד), בעוד 34% סבורים כי היא משפיעה "במידה רבה" (לעומת 32% אשתקד).
בקרב הציבור היהודי, 44% טוענים כי אין קשר בין המדיניות לאנטישמיות (לעומת 38% בספטמבר 2025), ואילו בציבור הערבי סבורים 58% כי קיים קשר במידה רבה (לעומת 42% אשתקד). לצד זאת, 47% מכלל הישראלים ו-57% מהיהודים קובעים כי על ישראל להימנע משינוי מדיניותה בעקבות האנטישמיות, בעוד 60% מהציבור הערבי תומכים בשינוי המדיניות "במידה רבה".