לוחמי חטיבת המילואים "כרמלי" התייצבו בימים האחרונים לשירות מילואים ממושך של מאה ימים לאחר שקיבלו צווי 8, עזבו מקומות עבודה, סגרו עסקים פרטיים, ביטלו תוכניות משפחתיות ונפרדו מבני משפחותיהם מתוך תחושת שליחות לאומית.
אלא שכעת, דווקא בעיצומן של המשימות המבצעיות, נודע לחלקם כי הם צפויים להשתחרר - לא משום שהאיום הביטחוני פחת, אלא בשל מחסור בתקציב.
גורמים בחטיבה מספרים לערוץ 7 על מציאות חריגה, שלדבריהם לא נראתה מאז פרוץ המלחמה. לטענתם, צווי המילואים הוצאו כחוק ובהתאם לצרכים המבצעיים, אך לאחר שהלוחמים כבר התייצבו ביחידות התברר כי התקציב שאמור היה לממן את שירותם עד תום התקופה לא אושר במלואו.
לדברי גורם בכיר בחטיבה, במערכת הביטחון פעלו מתוך הנחה שתוספת התקציב לצה"ל תאושר בהמשך, ולכן זומנו הכוחות לשירות ממושך. "בסופו של דבר הכסף לא הגיע, והפתרון שנמצא הוא לשחרר לוחמים שכבר עזבו את החיים שלהם והתייצבו למשימה", הוא אומר.
מאחורי ההחלטה מסתתרות, לדבריהם, מאות דרמות אישיות. בעלי עסקים שנעלו את שעריהם, שכירים שסיכמו עם מעסיקיהם על היעדרות של מאה ימים, קצינים ולוחמים שקיצרו חופשות משפחתיות ואף שבו מחו"ל במיוחד כדי להתייצב - מוצאים את עצמם כעת מול מציאות של חוסר ודאות, לאחר שכבר שילמו מחיר כלכלי, מקצועי ומשפחתי.
בחטיבה מזהירים כי אם המהלך יימשך, המשמעות תהיה פגיעה ממשית בכשירות המבצעית. "לא מדובר בשחרור של עוד כמה חיילים", אומרים הגורמים. "יש חשש לפירוק מחלקות שלמות, לא בגלל שהמשימות הסתיימו, אלא משום שאין תקציב להחזיק את הלוחמים".
ביקורת חריפה מופנית גם כלפי סדרי העדיפויות של מערכת הביטחון. לדברי הגורמים, אם כבר נדרש קיצוץ, היה ראוי לבצע אותו תחילה במערכי המטה והעורף ובתפקידים שאינם לוחמים, ולא ביחידות שנמצאות בחזית ונושאות בנטל הלחימה.
המשבר מתרחש על רקע המחלוקת המתמשכת בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב תוספת תקציב המלחמה. בזמן שהוויכוח בין הדרגים נמשך, מי שמרגישים את ההשלכות באופן הישיר ביותר הם אנשי המילואים.
"הלוחם לא מתעניין במחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון", מסכם אחד הגורמים. "הוא שואל שאלה אחת פשוטה: אם ידעתם שאין תקציב - למה ביקשתם מאיתנו לעזוב את המשפחה, את העבודה ואת העסק ולהתגייס למאה ימים?".