אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, כשהחזית הפכה לשגרה והעורף התרגל לעדכוני הלחימה, שרהל'ה אלדר מבקשת לעצור לרגע ולהביט אחרת על המציאות. לא דרך מספרי ההרוגים, האזעקות או הכותרות, אלא דרך התמונות שמצלמים הלוחמים עצמם - רגעים של נוף, של היסטוריה ושל ניצחון.
אלדר, אשת מילואימניק, אם לשלושה ותושבת קידה, השיקה יחד עם בעלה את מיזם "תמונת ניצחון", שמטרתו להביא אל הציבור את מה שלדבריה כמעט ואינו מגיע לתודעה: ההישגים בשטח, המקומות שאליהם הגיעו לוחמי צה"ל והסיפורים שמאחורי כל תמונה.
"הרעיון התחיל אצל בעלי", היא מספרת. "אנחנו כל הזמן שומעים שהצבא נמצא בלבנון או בעזה, אבל כמעט אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. החיילים נמצאים שם עשרים וארבע שעות ביממה, בכל רגע מתמודדים עם איומים, עם מחבלים, עם רחפנים, עם משימות מורכבות - אבל את הסיפורים האלה הציבור כמעט לא מכיר".
לדבריה, דווקא בתקופה שבה המלחמה גבתה מחיר כבד כל כך, יש חשיבות עצומה גם להצגת ההישגים. "אנחנו רוצים להביא את המראות היפים והמיוחדים שהחיילים זוכים לראות. המלחמה הזו עלתה לנו במחירים בלתי נתפסים - לוחמים שנפלו, פצועים בגוף ובנפש ומשפחות שנושאות את הכאב. לצד זה, חשוב שגם נראה את מה שהושג בזכותם".
המיזם מבוסס על תמונות שמצלמים לוחמים מכל הגזרות, שלצדן נשלחים מדי יום סיפורים היסטוריים, תנ"כיים וגיאוגרפיים המסבירים את משמעות המקום שבו צולמה התמונה. לקראת חג הסוכות אף הופקו מהתמונות כרזות מיוחדות לקישוט הסוכה.
אלדר מספרת כי גם הלוחמים עצמם התרגשו מהיוזמה. "הם מרגישים שיש מישהו שבאמת רוצה לראות את מה שהם עושים. הם שולחים לנו תמונות מדהימות ומספרים היסטוריים, ואנחנו מזמינים כל חייל להמשיך לשלוח. יש להם סיפורים שאסור שייעלמו".
אחת הדוגמאות שמרגשות אותה במיוחד מגיעה מדרום לבנון. "אנחנו מספרים לציבור על מקומות שכמעט אף אחד לא מכיר. למשל, כשצה"ל נמצא דרומית לעיר צור, הוא בעצם שולט במרחבים שמבטיחים את ביטחון העיר נהריה ויישובי הצפון. כשמבינים את המשמעות של המקומות האלה, מבינים טוב יותר למה החיילים נמצאים שם".
התמונות, היא אומרת, יוצרות חיבור מחודש לארץ. "ככל שאנחנו מתחברים יותר לשטח - אנחנו גם נאחזים בו יותר. החיבור הזה נותן משמעות ללחימה ומחזק את האחיזה שלנו בארץ".
את החיבור הזה היא רואה גם בבית. כבעלת משפחה שמלווה שירות מילואים ממושך, היא מודה שהמציאות אינה פשוטה. "הרבה אנשים שואלים אותי: 'מה הם בכלל עושים שם?'. בדיוק בשביל זה הקמנו את המיזם. כדי שאנשים יבינו מה קורה בשטח, מה המשמעות של כל יום שהלוחמים נמצאים שם".
אלדר שימשה גם כמנכ"לית ארגון "אימהות ללוחמים", שפעל לאורך המלחמה למען בטיחות הלוחמים והשפעה על מקבלי ההחלטות. מבחינתה, גם המיזם החדש הוא המשך ישיר של אותה שליחות.
"אנחנו רוצים שהציבור יהיה מחובר יותר למה שקורה בחזית. כשמבינים את החשיבות של כל גבעה, של כל עמדה ושל כל הישג - גם יש יותר כוח להמשיך ולהחזיק בהם".
בסיום השיחה היא משתפת בכנות על המחיר האישי. "זה לא פשוט. בעלי במילואים, אני מגדלת שלושה ילדים, יש רגעים קשים מאוד. אבל כשמבינים מה התפקיד שלנו בתוך הסיפור הגדול הזה - זה נותן כוח. החיבור לארץ ולמה שהחיילים עושים מחזק גם אותי".
את ההזמנה היא מפנה גם ללוחמים וגם לציבור הרחב. "אני מזמינה את כולם להצטרף ל'תמונת ניצחון' - לראות את הארץ דרך העיניים של החיילים, לקרוא את הסיפורים שלהם ולהבין מה באמת קורה שם. אלה לא רק תמונות. זו ההיסטוריה שנכתבת עכשיו, יום אחרי יום".