קלפי
קלפיצילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

עד כמה הבוחרים מאמינים שתוצאות הבחירות יהיו בכיוון שבו הם רוצים לראות אותן?

שאלה זו נכללה בסקר האחרון שנערך במסגרת ברומטר הבחירות של ישראל, שמבוצע על ידי מכון מסקר עבור ערוץ 7. ומה התוצאות?

על כל 4 אופטימיים יש פסימי אחד

באופן כללי, בקרב תומכי כמעט כל המפלגות קיימת נטייה רבה לאופטימיות - על כל 4 אופטימיים יש רק פסימי אחד.

אולם, ניכר פער בין הגושים: בגוש הימין כ־65%‬ אופטימיים לגבי תוצאות הבחירות ורק כ־11%‬ פסימיים - פי 6 אופטימיים מפסימיים. גם בגוש השינוי יש הרבה יותר אופטימיים מפסימיים, אך הפער נמוך יותר: כ־52%‬ אופטימיים וכ־16%‬ פסימיים, כלומר בערך פי 3. כל היתר הם לא אופטימיים ולא פסימיים.

מהיכן נובע הפער הזה בין הגושים? יתכן שהוא מתקשר לתמונת המצב בסקרים: מצד אחד, בסקרים מסוימים גוש הימין יכול להרכיב ממשלה לבדו; מצד שני, גם בקרב סקרים שמעניקים יתרון לגוש השינוי - אין לגוש השינוי יכולת להרכיב ממשלה ללא המפלגות הערביות, תרחיש שכלל לא ברור אם הוא אפשרי, ורבים מתומכי גוש השינוי לא מעוניינים בו. יתכן גם שהפער קשור לנטייה כללית של אופטימיות אצל שמרנים לעומת ליברלים, כפי שעולה ממספר מחקרים בתחום שנערכו מחוץ לישראל, אך עניין זה דורש בחינה מעמיקה יותר.

שתי המפלגות הגדולות - ושני קהלים אופטימיים במיוחד

ברמת המפלגות, ניתן לזהות דפוס כללי: ככל שמפלגה גדולה יותר, כך תומכיה אופטימיים יותר שתוצאות הבחירות יהיו בכיוון הרצוי להן. עם זאת, כפי שנראה יש לדפוס זה כמה חריגים מעניינים.

תומכי שתי המפלגות הגדולות הם האופטימיים ביותר: אצל תומכי הליכוד הפער בין אופטימיים לפסימיים מגיע לכ־74 נקודות האחוז, ואצל תומכי ישר לכ־56 נקודות.

יש בכך היגיון אפשרי: מפלגות גדולות, הנתפסות בעיני תומכיהן כשחקניות מרכזיות במערכת, מעניקות לבוחריהן סיבות לצפות לתוצאה חיובית.

אולם, הקשר בין גודל המפלגה לבין אופטימיות אינו מושלם, וגם אצל תומכי ש"ס נמצא פער גבוה של כ־54 נקודות, אף שמבחינת גודלה היא קטנה בהרבה משתי המפלגות הגדולות.

הציונות הדתית, עוצמה ונועם - אופטימיים אך פחות מהמפלגות הגדולות

שלוש המפלגות הקרובות אידיאולוגית - הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונועם, שהתמודדו יחד בבחירות הקודמות - נמצאות כולן באזור אופטימי למדי - אם כי נמוך משמעותית מזה של שתי המפלגות הגדולות.

פער האופטימיות אצלן עומד על כ־39, 42 ו־38 נקודות בהתאמה.

נועם מעניינת במיוחד, משום שהיא נמצאת נמוך מאוד בסקרים ובחלקם אינה עוברת את אחוז החסימה, ובכל זאת תומכיה אינם מציגים את אותה רמת פסימיות שנמצאת אצל רוב המפלגות הזעירות האחרות. יתכן שהדבר נובע מכך שהמשיבים לא נשאלו רק על מפלגתם, והם מביאים בחשבון את המחנה הרחב יותר.

באמצע - הדמוקרטים, בנט ויהדות התורה; ומי בתחתית?

בקבוצת הביניים נמצאים תומכי מפלגות בינוניות: אצל הדמוקרטים הפער הוא של כ־32 נקודות, ואצל תומכי בנט ויהדות התורה הפער עומד על כ־24 נקודות.

בין הקהלים הפחות אופטימיים נמצאים תומכי וינטר, מפלגת המילואימניקים-כלכלית של הנדל וזליכה, ומפלגת "הציבור החרדי" של לייטנר. אצל וינטר הפער בין אופטימיים לפסימיים הוא כ־19 נקודות בלבד, ואילו אצל המילואימניקים-הכלכלית התמונה כבר שלילית, ושיעור הפסימיים גבוה משיעור האופטימיים בכ־17 נקודות.

מעניין לציין שמפלגותיהם של וינטר, הנדל וזליכה נמצאות סביב אחוז החסימה: בחלק מהסקרים הן עוברות, ובאחרים מתקשות לעבור, בעוד שמפלגת "הציבור החרדי" אינה עוברת באף אחד מהסקרים.

אולם, כאן קיים חריג בולט והיא מפלגת ישראל ביתנו: מפלגתו של ליברמן נמצאת במקום יציב בסקרים, ובכל זאת יש כמעט שוויון בין האופטימיים לפסימיים בקרב תומכיו (פער של כ־4 נקודות אחוז לטובת האופטימיים).

ככל שמתבגרים - האופטימיות עולה

דפוס מעניין ביותר נמצא כשבודקים את האופטימיות בהתאם לגיל.

בקרב בני 18-24, וכן בקרב בני 25-34, התמונה כמעט זהה. בקבוצות אלו כ־46%‬ אופטימיים וכ־21%‬ פסימיים - פער של כ־25 נקודות.

בני 35-54 מעט אופטימיים יותר: כ־52%‬ אופטימיים לעומת כ־19%‬ פסימיים - פער של כ־33 נקודות.

השיא נמצא בקרב בני 55-64: כ־59%‬ מהם אופטימיים ורק כ־8%‬ פסימיים, פער של כ־51 נקודות.

גם לאחר מכן נשארת האופטימיות גבוהה: בגילי 65-74 הפער הוא כ־39 נקודות, ובגילי 75-84 כ־44 נקודות.

דפוס כללי זה נמצא עקבי הן אצל גברים והן אצל נשים, מה שמעיד על יציבותו. ממצא זה מתאים במידה לא מבוטלת גם למחקר הפסיכולוגי: מחקר בינלאומי גדול שהתבסס על עשרות אלפי משתתפים מצא שהאופטימיות הייתה נמוכה יותר אצל צעירים, עלתה במהלך הבגרות והגיעה לרמה גבוהה יותר באמצע החיים, ובגיל המבוגר נרשמה ירידה מסוימת. אחד ההסברים האפשריים לכך שהאופטימיות גדלה עם הגיל הוא שניסיון חיים עשוי ללמד שמשברים חולפים, שאנשים מסתגלים למצבים חדשים ושלא כל תרחיש שלילי מתממש.

לסקר השיבו מעל אלף משיבים, והנתונים נותחו בעזרת משקלות סטטיסטיים