מחירי הבשר בישראל רשמו בשנה האחרונה עליות חדות של עשרות אחוזים, ובחלק מהנתחים הבסיסיים אף הוכפלו.
בעוד ההסברים המקובלים מתמקדים בהתייקרות חומרי הגלם, בעלויות ההובלה ובהשפעות המלחמות, תחקיר שפורסם בעיתון "משפחה" מפנה את הזרקור לסוגיה נוספת: הזינוק בעלויות מערכי הכשרות של הבשר המיובא.
לפי התחקיר, בתוך שנתיים וחצי נרשמה עלייה חריגה בתשלומים לבעלי תפקידים במערכי השחיטה והכשרות בחו"ל. שכרם של שוחטים, שעמד בעבר על 40-45 אלף שקלים בחודש, עלה ל-70-100 אלף שקלים; שכרם של בודקי הכשרות זינק מכ-60 אלף שקלים לכ-250 אלף שקלים; ואילו ראשי צוותים, שהשתכרו בעבר כ-60-80 אלף שקלים, מקבלים כיום בין 350 ל-500 אלף שקלים נטו בחודש.
בתחקיר הודגש כי אין מדובר במחירון רשמי וכי הסכומים משתנים ממקרה למקרה. עם זאת, הנתונים המוצגים בו מצביעים על מגמת התייקרות ברורה בענף.
העלייה בעלויות מתרחשת בשעה שהצרכן הישראלי מתמודד עם זינוק ניכר במחירי הבשר. מחירו של קילוגרם אנטריקוט עלה מכ-120 שקלים בשנה שעברה ליותר מ-190 שקלים כיום - התייקרות של כ-58%.
מחירן של צלעות בקר עלה מכ-45 לכ-65 שקלים לקילוגרם, ואילו מחירו של שריר בקר הוכפל מכ-25 לכ-50 שקלים. גם הבשר הטחון, שנחשב במשך שנים למוצר בסיסי וזול יחסית עבור משפחות רבות, התייקר מכ-30 שקלים ליותר מ-60 שקלים לקילוגרם.
בארצות הברית הרחיב משרד המשפטים חקירת הגבלים עסקיים הנוגעת למחירי הבשר גם לקמעונאיות גדולות, ובהן וולמארט וקוסטקו, על רקע החשש כי ריכוזיות והתנהלות בלתי תחרותית תורמות להתייקרות.
בישראל מתמקד הדיון במבנה שרשרת האספקה כולה - החל ביבואנים, דרך דרישות הרגולציה ועלויות הכשרות וכלה במרווחי השיווק של הרשתות. גורמים בענף מעריכים כי ייעול הליכי האישור, הרחבת התחרות בין צוותי השחיטה והסרת חסמים ביבוא עשויים לסייע בהפחתת המחיר לצרכן, בלי לפגוע בדרישות ההלכה.