הקרב על המיליארדים: במשרד האוצר דוחים את טענות מערכת הביטחון על אי העברת תקציבים, ומפנים כלפיה טענה חריפה: הבעיה אינה מחסור בכסף, אלא ניהול כושל ובזבזני של תקציבי העתק שהועברו למערכת.
"מדובר בטענות המנוגדות למציאות. כל מה שסוכם אצל ראש הממשלה יצא מאיתנו. יש 15 מיליארד שמחכים להעברה בכנסת ולא אצלנו", אומרים במשרד האוצר. "העברנו הרבה מעבר לסכום שנקבע בתקציב המדינה. הבעיה היא שהסכומים האלה מנוהלים בצורה כושלת מאוד, ולכן אנחנו מגיעים למצב שבו אין משמעות לסכומים - תמיד מערכת הביטחון תדרוש עוד".
באוצר טוענים כי מערכת הביטחון מסרבת לשורת פתרונות שהוצעו לה להגדלת תקציבה שלא על חשבון משלם המסים. "שם מעדיפים להתנהל לבד, בבזבזנות, בלי פיקוח ובלי בקרות, ולכן שום סכום לא באמת יספיק להם".
לדברי גורמים באוצר, תקציב הביטחון זינק פי שלושה בתוך שנתיים וחצי, והגידול בהוצאה מגיע לדבריהם על חשבון צרכים אזרחיים. "זה מגיע על חשבון שירותי רווחה, בניית בתי ספר, שירותי רפואה ופיתוח תשתיות. כל אזרח ספג העלאת מסים משמעותית, אבל את מערכת הביטחון זה לא מעניין. הם רוצים כאן ועכשיו את הסכום, כי עבורם אין לו מחיר".
"כבר שלוש שנים אנחנו שומעים הבטחות על התייעלות וחשיבה מחדש, אבל כמעט דבר מזה לא קרה", מוסיפים באוצר.
בכיר במשרד האוצר אומר בשיחה עם ערוץ 7 כי המשך המגמה עלול, לדבריו, לפגוע בעתיד ביכולתה הכלכלית של ישראל לממן את צורכי הביטחון.
"הדרישות הולכות וגדלות, אבל אי אפשר להתייחס לקופה הציבורית כאילו היא בלתי מוגבלת. מדינת ישראל כבר הגדילה באופן דרמטי את ההוצאה הביטחונית, ובמקביל נדרשת להתמודד עם צרכים אזרחיים, גירעון ולחצים כלכליים נוספים".
הבכיר מזהיר: "בדרך כזו לא ירחק היום שבו מערכת הביטחון תגלה, במערכה רחבה, שהיא מסתובבת לאחור ומגלה שבאמת כבר אין כלכלה שיכולה לממן את הצרכים האלה. אז מצבנו יהיה חמור. אם נמשיך כך, אני חושש שנגיע לשם. זהו חוסר אחריות של מערכת קצרת רואי".
באוצר מדגישים כי לצד הצרכים הביטחוניים יש לבחון גם את יעילות השימוש בכספים, סדרי העדיפויות, התכנון הרב-שנתי והבקרה על ההוצאות, אך לטענתם מערכת הביטחון מסרבת להתערבות בתחומים אלה.
"האחריות על כספי הציבור אינה מסתיימת ברגע שהכסף מועבר למערכת הביטחון. צריך לשאול לא רק כמה כסף צריך, אלא גם איך משתמשים בו", אומרים הגורמים.
לצד הביקורת, באוצר מבהירים כי אם הממשלה תחליט על תוספת תקציבית והכנסת תאשר אותה, המשרד יבצע את ההחלטה. עם זאת, במקרה כזה יפצירו בדרג המדיני שלא לפרוץ את מסגרת התקציב בסכום שיוביל לחריגה מיעד הגירעון השנתי.