איגוד איגוד רבני קהילות הודיע על כוונתו לעתור לבית המשפט המחוזי נגד עיריית תל אביב-יפו, בעקבות סירובה לאפשר קיום מעמד סליחות מרכזי כהלכה ולפי המסורת בחוף תל ברוך במוצאי שבת בלילה שבין שבת לראשון.
בעוד העירייה הנפיקה אישור עקרוני לקיום האירוע, היא התנתה אותו בתנאי האוסר על כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים - תנאי שאינו מאפשר את קיום התפילה כהלכתה ופוגע בחופש הדת של המשתתפים.
זו לא פעם ראשונה שעיריית תל אביב נוקטת בצעד מסוג זה. לקראת יום הכיפורים לפני שנתיים אסרה העירייה לקיים תפילה בהפרדה של ארגון 'ראש יהודי' בכיכר דזינגוף והתפילה עצמה הופרעה על ידי עשרות מפגינים.
בשנה שלאחר מכן הנושא הגיע לבית המשפט שפסק כי ניתן להתפלל בהפרדה ביום הכיפורים אך הורה להעבירה לגן מאיר בתל אביב.
בחודש אפריל בשנה שעברה פרסם בית המשפט העליון את נימוקי פסק דין בעתירת 'ראש יהודי' בו מתח ביקורת חריפה על העירייה ומדיניותה.
השופט יחיאל כשר כתב בנימוקיו כי "עמדתה הברורה של העירייה מגלמת העדפה עקרונית, גורפת ומוחלטת של השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר, ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה... נראה כי הפגיעה הברורה שיש באמור במי שמבקשים לקיים תפילה יהודית אורתודוקסית, ובזכותם לשוויון, לא נשקלה כלל על-ידי העירייה".
השופט הוסיף בביקורת נוקבת: "במהלך הדיון שבפנינו אף ניתנה התשובה שלפיה אין לעירייה דבר נגד תפילה אורתודוקסית כל עוד לא תתקיים תוך הפרדה בין נשים וגברים, תשובה אשר דומה שמיותר להבהיר מדוע אינה יכולה להישמע".
כשר התייחס גם למסר המשתמע ממדיניות העירייה, לפיו "התפילה באופן שבו התפללו אבותיו ואבות אבותיו, יש בה פגם, ולכן נאסר לקיים אותה לעיני הציבור". זאת, לדבריו, "גם כאשר המבוקש מתייחס ליום הקדוש ביותר בשנה לדת היהודית".
השופט דוד מינץ הצטרף לביקורת וקבע כי "העירייה לא נתנה משקל ולוּ קל שבקלים לזכויותיהן לשוויון ולחופש פולחן של הקבוצות הדתיות הנוהגות לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כמו גם לפגיעה הקשה שמגלמת מדיניותה בזכויות אלה".
מינץ דחה את טענת העירייה לפיה בהפרדה מגדרית יש פגיעה בשוויון וקבע כי גם אם כך הדבר, "פגיעה בשוויון מסוג אחד (בין גברים לנשים) אינה משמשת הצדקה שאין בלתה לפגיעה בשוויון מסוג אחר (בין הנוהגים לפי זרם דתי אחד לבין זרם דתי אחר, או בין דת אחת לרעותה)".
בנימוקים מתחו השופטים ביקורת גם על "פרנסיה מרובי הזכויות של העיר העברית הראשונה" שלדבריהם "נעלם מעיניהם עד כמה בעמדתם יש קושי ופגיעה בציבור משמעותי" המבקש להתפלל כמסורת אבותיו.