שיחת מוצ"ש לפרשת האזינו שבת תשובה תשפ"ו | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים מוכרת במסורת ישראל כ"שבת תשובה" - שבת שחלה בלב עשרת ימי תשובה ומקבלת אופי מיוחד של התעוררות והכנה לקראת יום הכיפורים.

שמה של השבת קשור להפטרה הנקראת בה, הפותחת בדברי הנביא הושע: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעוונך". בשל כך היא מכונה "שבת שובה", ולצד השם הזה התקבע גם הכינוי "שבת תשובה", המבטא את מקומה בתוך עשרת ימי התשובה.

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מוקדשים במסורת היהודית לתשובה, לתפילה ולחשבון נפש. הרמב"ם כתב על ימים אלה כי אף שהתשובה והצעקה אל הקב"ה יפות בכל השנה, "בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד".

בתוך התקופה הזאת מקבלת השבת מקום מיוחד. בעוד שבשבת עצמה אין עוסקים בווידויים כפי שעושים בימות החול, בתי הכנסת הופכים במקומות רבים למוקד של הכנה רוחנית לקראת יום הכיפורים.

אחד המנהגים המזוהים ביותר עם שבת תשובה הוא "דרשת שבת תשובה". בקהילות רבות נושא רב הקהילה דרשה מיוחדת בפני הציבור, לעיתים בהשתתפות גם מי שאינם מגיעים דרך קבע לשיעורים במהלך השנה.

לדרשה הזאת יש מסורת ארוכת שנים. בקהילות ישראל נהגו הרבנים לדרוש בפני הציבור בשבת שלפני יום הכיפורים ולעסוק הן בענייני תשובה ומוסר והן בהלכות המעשיות הנוגעות ליום הכיפורים.

בניגוד לשיעור הלכתי רגיל או לדרשה השבועית על פרשת השבוע, דרשת שבת תשובה מבקשת בדרך כלל לחבר בין שני העולמות: מצד אחד, לעורר את הציבור לחשבון נפש ולתיקון המעשים לקראת יום הכיפורים, ומצד שני, להזכיר ולבאר את ההלכות הנדרשות לקראת הצום והיום הקדוש.

רבנים עשויים לעסוק בדרשה במשמעות התשובה, בתיקון היחסים שבין אדם לחברו, בבקשת סליחה ובקבלה לעתיד, לצד נושאים הלכתיים הנוגעים ליום הכיפורים. הדגש משתנה מקהילה לקהילה ומרב לרב, אך המכנה המשותף הוא הניסיון לנצל את השבת האחרונה לפני יום הכיפורים להכנה שאינה רק מעשית, אלא גם רוחנית.

משמעות מיוחדת נודעת בימים אלה למצוות שבין אדם לחברו. יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אולם במשנה נאמר כי על עבירות שבין אדם לחברו "אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". משום כך, הימים שלפני הצום מלווים גם בבקשת מחילה ובניסיון לתקן פגיעות ומחלוקות.

גם הפטרת השבת מעניקה לה את הטון המיוחד שלה. הקריאה "שובה ישראל" אינה נשארת כרעיון מופשט, אלא מציבה במרכז השבת את האפשרות לשוב, לתקן ולפתוח מחדש.

כך, בין תפילות ראש השנה לתפילות יום הכיפורים, שבת תשובה משמשת מעין תחנת ביניים. ההמולה של ראש השנה כבר מאחור, היום הקדוש נמצא מעבר לפינה, ובבתי הכנסת מנצלים את השבת כדי להתכונן אליו - בהלכה, בדרשה ובחשבון נפש.