העיתונאי והיסטוריון התקשורת פרופ' גדעון קוץ הלך לעולמו היום (ראשון) בפריז בגיל 78.
קוץ היה במשך עשרות שנים כתב חוץ ופרשן לעניינים בין-לאומיים, ולצד עבודתו העיתונאית פיתח קריירה אקדמית בתחום התקשורת והתרבות.
את דרכו בעיתונות החל כסאטיריקן בעיתון הסטודנטים "פי האתון", ובהמשך כתב לבמות סאטיריות, לתוכניות טלוויזיה ורדיו ולעיתון "דבר". בשנת 1977 הפך לכתב "דבר" בפריז ולשליח העיתון ברחבי העולם, ונשאר חבר המערכת עד לסגירת העיתון בשנת 1996.
במהלך השנים כתב גם ב"מעריב", "ידיעות אחרונות", "גלובס" ו"חדשות". משנת 1979 שידר בגלי צה"ל ומשנת 1986 בקול ישראל. בין 2001 ל-2007 שימש כתב ערוץ 2 באירופה, ובהמשך היה כתב הערוץ הראשון, ולאחר הקמתו - כתב ופרשן בין-לאומי בתאגיד השידור הישראלי.
במהלך הקריירה הארוכה שלו הגיע קוץ לשורה ארוכה של מוקדים שבהם נכתבה ההיסטוריה העולמית. בין היתר סיקר את אירועי כיכר טיין-אן-מן בסין, נפילת חומת ברלין, המהפכות במזרח אירופה, מלחמות יוגוסלביה וצ'צ'ניה, השבעתו של נלסון מנדלה לנשיא דרום אפריקה, הפיגוע במגדלי התאומים, המלחמה באפגניסטן ומהפכות "האביב הערבי".
לצד עבודתו העיתונאית היה קוץ חוקר של ההיסטוריה של העיתונות והתקשורת היהודית והעברית. משנת 1994 לימד באוניברסיטת פריז 8, שבה התקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות ומילא שורה של תפקידים אקדמיים.
משנת 2006 ערך את כתב העת "קשר" לתולדות העיתונות והתקשורת היהודית והישראלית באוניברסיטת תל אביב, ומ-2018 היה עמית מחקר במרכז דניאל אברהם ללימודים בין-לאומיים ואזוריים באוניברסיטה.
קוץ כיהן במשך חמש שנים כנשיא איגוד עיתונאי החוץ בצרפת ובהמשך כנשיא הכבוד שלו. כמו כן היה סגן נשיא איגוד עיתונאי הקולנוע של צרפת והשתתף בחברי שופטים בפסטיבלי קולנוע, בהם פסטיבל קאן.