'מהפכת העבריות. מניטו ללא פילטרים', הוא שמו של ספר חדש ובו כינס ספי גלצהלר, ראש בית המדרש 'הרוח הגדולה' להעמקה במשנתו של הרב יהודה לאון אשכנזי, מניטו. בספר מכנס גלצהלר ראיונות שהעניק הרב אשכנזי לתקשורת ובהם התייחס ללא מעט סוגיות על סדר יומה של ישראל.
בראיון לערוץ 7 מציין גלצהלר כי הראיונות שאותם העניק הרב אשכנזי בעשור וחצי האחרונים לחייו נבחרו על פי מידת הרלוונטיות שלהם לימינו, כאשר משמעותית שבהם היא ההתייחסות הנוקבת והתקיפה להסכמי אוסלו. הרב מניטו צפה שואה מתקרבת בעקבות ההסכמים ההם, והדברים הופכים רלוונטיים במיוחד לאחר השבעה באוקטובר.
בדבריו לא חסך מניטו את שבטו מש"ס ואחריותה להעברת ההסכמים, ואף לא מהרב עובדיה יוסף עצמו. ביקורת נוספת הטיח ברבני הציונות הדתית שלטעמו לא נאבקו מספיק בהסכמים ההם. גלצהלר סבור שמאבק ראוי לאסון בסדר גודל שכזה, הוא בעיני מניטו מרי אזרחי בלתי אלים ומודל לכך ניתן למצוא במרבית הפגנות קפלן. סוג כזה של מאבק היה מצפה מניטו לראות מצידם של רבני הציונות הדתית, בעיקר לנוכח ההבנה של חומרת ההסכמים והשלכותיהם.
לשאלתנו אודות סרבנות לגיוס כחלק ממחאה, כפי שנעשה במחאות קפלן, אומר גלצהלר כי מניטו לא עסק בשאלה זו. בעיניו הגישה ה"ממלכתית" הייתה טעות פטלית ביחס לאותם ימים שבין עקירת ימית להסכמי אוסלו, ובעיניו הגורם לאותה טעות פטאלית הוא השפעת ההומניזם המערבי.
בראיונותיו התייחס הרב מניטו גם לסוגיית העלייה להר הבית, הביע תמיכה בעלייה להר וציין כי היא צריכה לקרות דרך האשפות, וכוונתו הייתה גם לשער האשפות וגם לירידה לעיסוק באשפות לשם כך. עם זאת הוא עצמו לא עלה להר. אחד מתלמידיו העיד כי באחד הימים ביקש מניטו מתלמיד להודיע שבעוד שלושה ימים נעלה להר הבית, אך יומיים לאחר מכן הודיע משום מה על ביטול התכנית.
את עמדתו המנוגדת של הרב צבי יהודה קוק, שאותו העריך מניטו, הסביר כתפיסת עולם המבקשת להגן על כל קביעה והכרעה של הרבנות הראשית.
מי שזוכה ללא מעט ביקורת חריפה על התנהלותו ותפיסתו הוא הציבור החרדי. גלצהלר מגדיר את דבריו של מניטו בסוגיה זו כדברים פשוטים שנאמרים על ידו בצורה פשוטה וברציונליות. מניטו יורד לעומק התפיסה החרדית, מסנגר עליה ככזו שהתאימה לתקופת הגלות בהיותה "שבט לוי" המבטא את הזהות היהודית בעיסוקו בקודש, אך קבע כי עם החזרה לארץ ישראל מקבלת הזהות היהודית מגוון רחב של פנים ואפשרויות.
להתבדלות החרדית מהמפעל הציוני מצא מניטו דמיון להתנהלותם של הנוצרים הראשונים שבחרו להתנתק מעם ישראל ולשתף פעולה עם הרומאים, ומשום כך, ולא משום עמדותיהם האמוניות, הוקעו. הקמתה של אגודת ישראל הוגדרה, מציין גלצהלר, כניתוק מהציונות והתנגדות להשתלבות ותרומה לביטחון ולכלכלה, הענפים המרכזיים עליהם יושבת המדינה.
"הוא לא בא להתנגח, אלא לומר שאנחנו לא לומדים תורה. אם לומדים תלמוד בבלי ולא לומדים תנ"ך, מחשבת ישראל והיסטוריה לא יודעים מיהו הקב"ה", אומר גלצהלר ולשאלתנו אם קיים להערכתו סיכוי שביקורת חריפה מסוג זה תיפול על אזניים קשובות, הוא משיב ומספר על אנשים מתוך הקהילה החרדית שפונים אליו, מביעים הסכמה לתיאור הדברים, ויש שאף רואים בתיאור כמרכך את המציאות האמיתית. "מניטו היה חריף מאוד, אבל זה קשור לתקופה שבין ימית לאוסלו. ביחס לאותם ימים נוראים הוא לא חריף כל כך", סבור גלצהלר.