בסיומה של התורה אנחנו פוגשים את אחד הרגעים המרגשים ביותר בחייו של משה רבנו. אחרי ארבעים שנות הנהגה, אחרי מסע ארוך במדבר, רגע לפני שהוא נפרד מן העם, משה רבינו עובר משבט לשבט, ומעניק לכל אחד מהם ברכה אחרת. לכל אחד צריך להעניק את הברכה ואת השליחות המתאימות רק לו.
העיקרון הזה מקבל בעשורים האחרונים משמעות מעניינת גם בעולם הרפואה. הרפואה המודרנית מדברת יותר ויותר על Precision Medicine, או בעברית רפואה מותאמת אישית . זאת גישה שמבקשת להתאים את המניעה, האבחון והטיפול למאפיינים של האדם מפה הגנטית שלהם, בסביבה שבה הם חיים ובאורח חייהם.
במשך שנים רבות פעלה הרפואה במידה רבה לפי עיקרון של טיפול במטופל הממוצע. אם תרופה הוכחה כיעילה אצל רוב החולים במחקר, היא ניתנה לכל הסובלים מאותה מחלה. אלא שהמטופל הממוצע לאו קיים באמת. בני אדם שונים זה מזה בגיל, במשקל, במחלות הרקע, בתרופות שהם נוטלים, בהרגלי החיים, בחשיפות הסביבתיות שלהם ובמאפיינים הגנטיים שלהם. גם שתי נשים או שני גברים המאובחנים באותה מחלה אינם בהכרח סובלים מאותה מחלה מבחינה ביולוגית, ולכן גם התפתח תחום רפואת המגדר.
אחד המקומות שבהם השינוי הזה בולט במיוחד הוא האונקולוגיה. כיום, בחלק מסוגי הסרטן, כבר לא מסתפקים בשם האיבר שבו נמצא הגידול. ניתן לבדוק את המאפיינים המולקולריים והגנטיים של תאי הגידול ולזהות שינויים שעשויים להשפיע על התנהגות המחלה ועל תגובתה לטיפול.
כך, למשל, גידולים שנראים דומים במבט ראשון יכולים להשתייך מבחינה ביולוגית לתת-סוגים שונים ולהגיב באופן שונה לטיפולים. בדיקות של סמנים ביולוגיים משמשות במקרים מסוימים כדי לבחור טיפולים ממוקדים או אימונו-תרפיים שסביר יותר שיתאימו למאפיינים של הגידול. הרעיון הוא לזהות קבוצות של מטופלים החולקות מאפיינים ביולוגיים או קליניים מסוימים, ולבחור עבורם את האפשרות המתאימה יותר מתוך הכלים הרפואיים הקיימים.
הגישה הזאת הולכת ומתפתחת גם בתחום המניעה. אם אנחנו יודעים שלאדם מסוים יש גורמי סיכון מוגברים למחלה מסוימת, ייתכן שהמעקב הרפואי שלו צריך להיות שונה מזה של אדם אחר. לפעמים מדובר בהיסטוריה משפחתית, לפעמים בגורם גנטי מוכר, ולעיתים בשילוב של גיל, אורח חיים, חשיפות סביבתיות ונתונים רפואיים נוספים. המטרה היא לא להמתין עד שהמחלה תופיע, אלא לנסות לזהות סיכון מוקדם ולהתאים את המעקב אליו.
אבל יש כאן נקודה נוספת, שאולי חשובה לא פחות מהבדיקה הגנטית או המולקולרית. רפואה מותאמת אישית דורשת מן הרופא להכיר את האדם שמאחורי הנתונים. גם האלגוריתם המתוחכם ביותר לא יכול להחליף שיחה טובה עם מטופל, הבנה של ההיסטוריה הרפואית שלו והיכרות עם המציאות שבה הוא חי. שתי נשים עם אותה אבחנה רפואית עשויות להגיע עם נסיבות חיים שונות לחלוטין, עם העדפות שונות ועם יכולת שונה להתמודד עם הטיפול. הטיפול הרפואי צריך להתחשב גם בכך.
משה רבנו מכיר את השבטים, מבחין ביניהם ויודע שלכל אחד מהם יש מקום אחר בתוך המארג הגדול. הברכה מכירה בשונות שלהם ומעניקה לה משמעות. גם בחדר הרופא, במרפאה ובבית החולים, הרפואה מתחילה באדם. המדע מספק לנו היום כלים שלא היו בידי הרופאים בדורות הקודמים ,מידע גנטי, בדיקות מולקולריות, מאגרי נתונים ויכולת לזהות דפוסים מורכבים יותר של סיכון ותגובה לטיפול. אך ככל שהכלים נעשים מדויקים יותר, כך מתחדדת גם האחריות להשתמש בהם כדי לראות טוב יותר את האדם שמולנו.
וכך ניתן להעניק לכל אחד ואחד את הברכה המתאימה לו. שנזכה.