אסנת דגני, שליוותה את הכנסת מראשית ימיה ותיעדה במשך 42 שנה את הנאמר במליאה, הלכה בסוף השבוע לעולמה בגיל 100 ותשעה חודשים.
דגני החלה את עבודתה בכנסת ב-16 במאי 1948, ימים ספורים לאחר הקמת המדינה, והמשיכה בתפקידה עד 31 בדצמבר 1990. כקצרנית הכנסת היא תיעדה את דבריהם של ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת, ובמשך עשרות שנים הייתה עדה מקרוב לרגעים היסטוריים שהתרחשו בבית המחוקקים.
אחד מהם נחרת במיוחד בזיכרונה: הודעתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת ב-23 במאי 1960 על לכידתו של אדולף אייכמן בארגנטינה והבאתו לישראל למשפט.
דגני סיפרה כי לאחר שבן-גוריון אמר "אייכמן בידינו", השתרר במליאה שקט מוחלט. "זה היה רגע מאד מאד דרמטי", סיפרה לימים. "השתרר שקט כזה שאי אפשר לתאר בכלל, ומי שנכנס לאולם באיחור בכלל לא הבין מה קרה שם".
רגע היסטורי נוסף שאותו זכרה היה הגעתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת. "מאוד התרגשתי", סיפרה, והוסיפה: "היו הרבה אירועים מרגשים בכנסת".
בשנה שעברה שבה דגני אל המקום שבו עבדה במשך עשרות שנים, במסגרת ביקור שערכה לרגל חנוכת מוזיאון הכנסת. עם כניסתה למליאה ההיסטורית היא התיישבה בכיסאה המקורי המשוחזר.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שנפגש עמה באותו ביקור, ספד לה: "אסנת דגני הייתה חלק בלתי נפרד מסיפורה של הכנסת ומסיפורה של מדינת ישראל. במשך עשרות שנים היא ישבה באולם המליאה ותיעדה בקפדנות את המילים שמהן נכתבו פרקי ההיסטוריה שלנו".
אוחנה הוסיף: "במפגש עמה במוזיאון הכנסת זכיתי לראות אישה צנועה, חדה ומלאת זיכרונות, שחייה המקצועיים שזורים ברגעים המכוננים של הדמוקרטיה הישראלית. הכנסת מרכינה היום ראש לזכרה ומוקירה את תרומתה רבת השנים".