חג שמח לחיל הים, עם קבלת הצוללת השישית שלו - הצוללת דרקון.
לפני למעלה מעשר שנים השתתפתי בטקס קבלת פנים לצוללת אחרת, 'תנין'. הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, פנה בטקס להורים ואמר להם משפט מפתח להבנת פעילות הצוללות: "היום זו הפעם האחרונה שאתם יודעים איפה הילדים שלכם נמצאים עם הצוללת..." כוחה של הצוללת הוא בראש וראשונה בחשאיותה. בכל זירה שצוללת כלשהי נמצאת, אף אחד לא יודע שהיא שם, גם כשהצוללת חוזרת לאותה זירה שוב ושוב.
לפני כעשר שנים, המילה 'צוללת מגרמניה' נקשרה אוטומטית לפרשת תיק 3000, החקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009-2017. התיק אמנם נסגר, אבל אחת הטענות היתה שישראל לא זקוקה לכל כך הרבה צוללות.
האמנם? משיחות עם בכירים בחיל הים, בניתוח צבאי טהור בלי להיכנס לוויכוחים הפוליטיים או המדיניים, מסתבר ששש צוללות זה בדיוק מספר הצוללות שנדרש לחיל. מדובר כמובן במספר הצוללות שכל הזמן מתפקדות (כשאחת נכנסת, אחת יוצאת). אף אחד בחיל הים לא אומר 'חבל שאין לי עוד צוללת' וגם לא 'יש לי צוללת אחת מיותרת שאין לי מה לעשות איתה'. שש צוללות זה בדיוק הכוח הנדרש לעמוד בייעוד של חיל הים ובמשימות שהוגדרו לשייטת הצוללות.
זירות הלחימה של חיל הים לא יציבות בערך כמו הגלים: סגירת מיצרי באב-אל-מנדב, למשל, משפיעה באופן משמעותי על הסחר הימי של ישראל דרך אילת. בחיל הים פוקחים עין על מדינות לא ידידותיות שמחזיקות ציי ענק מולנו: הטורקים למשל מחזיקים היום 14 צוללות. הם בונים היום בעצמם צוללות בטורקיה, ויש להם יכולת בניין כוח לגדול ל-18. והם לא היחידים במרחב שלנו. אבל, אומרים בחיל הים, בכל ניתוח מבצעי מדויק שנעשה בעבר, זה המספר הנדרש: שש צוללות כמינימום.
צוללות גרמניות עדיפות על אמריקניות
עד השבוע היו לחיל חמש צוללות בשירות. שלוש צוללות הגיעו לישראל בתחילת שנות ה-2000, צוללות דולפין 1-3, והן משרתות כבר כמעט 30 שנה. גם הצוללות הללו נבנו בגרמניה במספנות KMS. שתי הצוללות הנוספות שלנו הן צוללות שנקראות דולפין AAD שהגיעו לישראל בשנים 2014-2015. צוללות אלו מסוגלות לשהות שבועיים מתחת למים. הצוללת דרקון שהגיעה היום היא מאותו סוג, אבל יש בה שדרוגים שאין בצוללות הקודמות. משך הפלגה מבצעית נע בין עשרה ימים לשלושים יום.
חשוב לזכור שבגרמניה כבר היום נבנות עוד שלוש צוללות חדשות, שהן גדולות בסדרי גודל, שנקראות דגם הדקר, שאמורות להגיע בין 2031 ל-2034, ויחליפו את שלושת הצוללות הראשונות, דולפין 1-3.
בניגוד לרוב אמצעי הלחימה האסטרטגים של מדינת ישראל, כמו מטוסי קרב, את הצוללות קונה ישראל מגרמניה ולא מארה"ב. הסיבה העיקרית היא שהאמריקאים בונים אך ורק צוללות עם הנעה גרעינית, דבר ההופך את הצוללות האמריקניות לאחרות לגמרי בסדרי גודל ובעלויות. הגרמנים, אומרים בחיל הים, יוצאים מגדרם ועושים מעל ומעבר כדי לספק את כל הדרישות של חיל הים הישראלי לשביעות רצונו המלאה. זו נקודה מעניינת, כי דווקא האמריקנים לא פעם 'הוציאו את הנשמה' לצה"ל מול הדרישות שהוצגו להם - למשל במטוסי ה'חמקן', שהאמריקנים התנגדו בהתחלה שיורכבו עליהם מערכות מתוצרת ישראל.
20 אחוז דתיים בשייטת הצוללות
ועוד נקודה מעניינת מבחינת הציבור הדתי. לפני 26 שנים, בשנת 2000, כשתלמיד מכינת 'עצמונה' גיא בן דוד סיפר לראשונה לראש המכינה הקדם צבאית בה למד, הרב רפי פרץ - עוד לפני שהלה שיער שבאחד הימים הוא יהיה הרב הראשי לצה"ל - שהוא רוצה להתגייס לצוללות, תגובתו של הרב פרץ היתה שלילית ביותר: "חיל הים הוא השמורה החילונית האחרונה בצה"ל", אמר לתלמידו. "יהיה מאד קשה לבחור דתי להשתלב במקום כזה. צוללות נמצאות זמן רב מחוץ לבסיס האם. זה לא מקום אידיאלי לדתיים".
הרב פרץ ידע על מה הוא מדבר. כל המטבחים בצוללות היו טריפה. לא היה ולו מטבח כשר אחד באיזושהי צוללת. במכונת לחימה שבה כל סנטימטר מנוצל בדייקנות, אף אחד לא חשב להציב שתי מערכות כלים, אחת חלבית ואחת בשרית. ממילא כמות שומרי הכשרות בשייטת ההיא שאף לאפס. על תפילות במניין בצוללת בוודאי שלא היה על מה לדבר.
אבל גיא בן דוד לא ויתר. למרות התנגדותו הנחרצת של מורו ורבו, החליט שצוללות זה המקום שלו. גיא בן-דוד היה חובש הכיפה היחיד בשייטת 7, היא שייטת הצוללות. היום, אחרי חצי יובל שנים, למעלה מ-20% משייטת הצוללות הם בני הציונות-הדתית. קצין בכיר בשייטת הצוללות, שגדל במחוזות רחוקים מאד מהציבור הדתי, התבטא לאחרונה שהוא גאה בחובשי הכיפות בצוללות, כיוון שהם מגיעים עם ערכים ונחישות, וגם בענווה שנדרשת בצוללת, "כי בצוללת לא עושים שום דבר לבד, והכול עושים ביחד.
ויש משהו מאוד עניו בלשרת בצוללת כלוחם. אנשים שיודעים להסתדר בחברה, ויודעים להכיל אחד את השני, מתאימים לצוללות". היום לא רק שהמטבחים בצוללות כשרים, בחלק מהצוללות אפשר למצוא אפילו ארונות קודש עם ספרי תורה, בבחינת "ממעמקים קראתיך ה'".
מאידך, וכאן אולי יקפצו כל אירגוני זכויות הנשים למיניהם, אין נשים בצוללות. הצפיפות בצוללת כל כך גדולה, שלא ניתן ליצור את ההפרדה המינימלית הנדרשת בין גברים ונשים.