סיפורה של מפלגת הציבור החרדי הוא אירוע מתסכל במיוחד. סיפור על כוח אותנטי, משמעותי, עם תמיכה ציבורית אמיתית, שאם לא יקרה נס, ישאר הצבעת מחאה, בלי שום יכולת להתממש לכוח פוליטי ממשי, בגלל החסם המלאכותי שיוצר אחוז החסימה הגבוה.
האינטרס של הציבור הישראלי הכללי (וכנראה גם של הרבה מאוד מהציבור החרדי) הוא נציגות חרדית בדיוק כמו הנציגים של המפלגה הזאת. כאלו שלא חייבים להסכים איתם על הכל, אבל אפשר לדבר איתם בהיגיון. אפשר להתחיל לדון איתם על שינוי, ולחשוב, יחד, על צעדים שיתרמו להשתלבות הציבור החרדי בביטחון ובכלכלה, באופן שיאפשר למדינת ישראל להמשיך להתקיים לטווח הארוך, ולחרדים עצמם להרגיש כמה שיותר בטוחים בתהליך הזה.במקום זה אנחנו תקועים עם קונגלומרט העסקנים של המפלגות החרדיות הנוכחיות, מפלגות כוחניות, מנותקות, כאלו שהופכות יותר ויותר לרחוקות מהמיינסטרים הציוני, וכאמור, בגלל עיוות ההצבעה שמביא עלינו אחוז החסימה, זה גם לא הולך להשתנות.
לפי רבים מהסקרים, למפלגת הציבור החרדי יש תמיכה מהשטח של לפחות מנדט אחד. למעשה, ניתן להניח שהתמיכה האמיתית היא גבוהה יותר, אם לוקחים בחשבון שישנם רבים שלא יצביעו למפלגה שלא צפויה
לעבור. אבל יודעים מה - בואו נניח שזה המספר, ושאחוז החסימה היה עומד על מנדט אחד, ומנדט אחד של חרדים חפצי השתלבות היה נכנס לכנסת.
דמיינו סיטואציה שבה האתגור של המיינסטרים החרדי הפוליטי הקפוא לא היה מגיע פעם בארבע שנים, בקמפיין בחירות מרגש, אלא בדמות חבר כנסת חרדי אחד, זבוב טורדני מבחינת המפלגות החרדיות, שהיה מאתגר אותן קדנציה שלמה. מציק. מציג אלטרנטיבה. מראה לא רק מה לא (שבזה המפלגות החרדיות מצטיינות) אלא גם מה כן. מייצר סדר יום. מקבל פניות ציבור.
יכול להיות שהאתגור הפוליטי הזה היה גווע, אבל יכול להיות גם הפוך - שהוא היה מצליח, ובבחירות הבאות הוא היה מקבל שניים, שלושה או חמישה מנדטים. צומח מלמטה, באופן אורגני ואותנטי. אולי בבחירות הבאות, אל מול המפלגות החרדיות הקיימות, הייתה עומדת מפלגה פוליטית עם ניסיון פוליטי ונוכחות אמיתית, ומאתגרת את הקיים אפילו יותר.
כמובן, שום דבר ממה שאמרתי אינו מחויב. יכול להיות שמפלגת הציבור החרדי הייתה לוקחת את אותו מושב בכנסת ומאכזבת את כולם. אני לא יודע, אתם לא יודעים, וגם לא נדע. וזה העניין - דמוקרטיה לא אמורה להבטיח שכוח חדש יצליח, רק לאפשר לו לנסות. במצב הנוכחי, ניסויים פוליטיים כמעט אינם אפשריים, אם הם לא מייצגים כוח שחזק כבר עכשיו. צמיחה של כוחות חדשים אינה אפשרית. שוק המפלגות הפוליטי נמצא תחת חסם כניסה חריף, כזה שמקשה מאוד על מתחרים להיכנס, ממש כמו שוק הסלולר של לפני שני עשורים.
מפלגת הציבור החרדי כנראה לא תיכנס לכנסת הזאת, למרות עשרות אלפים שהיו שמחים בכך. כמוה, עוד ניסויים פוליטיים, מימין, משמאל וממרכז, לא יכנסו לכנסת. רובם אפילו לא הגיעו לשלב של הצגת הסחורה, כי כשהרף כל כך גבוה, אין סיבה לנסות. אנחנו אפילו לא יודעים מה האפשרויות שנמנעות מאיתנו, כי רובן לא מגיעות אפילו לשלב הרעיון, בגלל התמריץ המעוות שמונע את הגשמתן הפוליטית.
המערכת הפוליטית הישראלית צריכה להתחדש. המערכת הפוליטית הישראלית מחזיקה בכוח שימנע את אותה התחדשות, באמצעות מי שנבחרו בשיטה הנוכחית, ויעשו הכל כדי לא לשנות אותה ולהוסיף לעצמם אתגרים חדשים.
אם אנחנו כציבור לא נדע להפוך את השינוי של השיטה לדרישה רחבה, השיטה תישאר בדיוק אותו דבר. ואם היא תישאר אותו דבר, כולנו נתמוגג גם בפעם הבאה מול יוזמות פוליטיות חדשות ומקסימות, שעושות קצת רעש סביב הבחירות, ונשארות לאחריהן שאלות טריוויה לעכברי פוליטיקה. נישאר עם מערכת פוליטית קפואה, שבה מי שכבר נמצאים בפנים יקבעו כמה קל יהיה להצטרף מבחוץ.