האם התורה מדריכה למי להצביע בבחירות? | הרב נתנאל אלישיב

האם יהודי צריך לשאול רב למי להצביע בבחירות? הרב נתנאל אלישיב מבקש להתרחק משתי תפיסות קיצוניות: מצד אחד, הטענה שלתורה אין מה לומר על החיים הציבוריים; מצד שני, המחשבה שאפשר לגזור ממנה תשובה מפורטת בשאלה איזה פתק להכניס לקלפי.

"התורה איננה דת ככל הדתות, אלא היא ניתנה כהוראה בראש ובראשונה לחיים הציבוריים. מי הכתובת של התורה? מי הנמען של התורה? סתם קוראים בקריאה פשוטה בתורה. הנמען הוא עם ישראל. התורה עסוקה בחיים הציבוריים".

לדבריו, התורה בהחלט מעניקה ערכים וכיוון לחיים הלאומיים, אך מכאן לא נובעת הכרעה פוליטית פרטנית. "בעניינים מדיניים וביטחוניים ובכלל חברתיים ופוליטיים, מגוון הדעות הוא רחב, מגוון השיקולים הוא מאוד מאוד רחב. אתה צריך לשקלל הרבה מאוד נתונים, והתורה לא נותנת איזושהי תשובה אחת לשאלות האלה. ודאי שאפשר לשאוב מהתורה עולם של ערכים ואידיאלים וכיוון כללי, ולמה אנחנו שואפים ולאן אנחנו חותרים, אבל לתרגם את זה עד כדי הדרכה מעשית לכל שאלה גשמית - אין בתורה את ההדרכה הזאת".

גם כאשר פונים לרב, מדגיש הרב אלישיב, חשוב להבין מה מעמדה של התשובה. "זה בסדר לשאול רב אם אתה חושב שאתה מעריך את חוות דעתו, אבל אתה צריך לדעת שאתה לא שואל אותו כמו שאתה שואל אותו בשאלה הלכתית פרופר, אלא זה איך שהוא מבין את חיי הציבור".

ומכאן הוא מגיע לעיקרון המרכזי: האחריות אינה עוברת מן הבוחר אל הרב. "אתה צריך לדעת שבסוף האחריות היא עליך. אתה צריך להחליט. וזה בגלל שאנחנו חיים בדמוקרטיה".

הרב אלישיב מדמה את הבוחר לדיין, שנדרש לשמוע אחרים אך להגיע בעצמו להכרעה. "כל אחד הוא נחשב כמו דיין. ודיין צריך לקבל החלטה בצורה עצמאית, לפי מיטב שיפוטו. הוא לא יכול לעשות איזה מיקור־חוץ ולתת למישהו אחר להחליט, אפילו איזה מישהו חכם ממנו, צדיק ממנו, מומחה. זה לא עובד בצורה כזאת".

לכן הוא קורא לבוחרים ללמוד את המציאות הפוליטית ולא להסתפק בהישענות על סמכות. "תתחילו ללמוד ולהבין מה קורה פה. תראו את האפשרויות השונות, תכירו את המועמדים השונים, את הרשימות השונות, את המפלגות".

אפשר להתייעץ, גם עם רבנים, אך ההכרעה נותרת של האדם עצמו. "תתייעץ עם אנשים, תקרא מהמדיה, בין אנשים תתייעץ גם עם רבנים שאתה מכבד את דעתם, מצוין, אבל אתה בסופו של דבר צריך לגבש את הכול ואתה צריך להיות הדיין".

גם תלמיד רשאי וצריך לשמוע את רבו, אך אין פירוש הדבר לוותר על שיקול הדעת העצמאי. "כל מי שיש לו יותר ידיעות ממך בתחום הפוליטיקה, כדאי להתייעץ איתו... תקשיב למה שיש לו להגיד. אבל בסופו של דבר, בסברה, זאת צריכה להיות הסברה העצמאית שלך. אתה צריך בסופו של דבר לקבל את ההחלטה ואתה אחראי על זה".

המסקנה, מבחינתו, אינה שהבחירות מנותקות מהתורה - אלא שהתורה מספקת את עולם הערכים, בעוד שההכרעה המעשית מוטלת על הבוחר. "בצד הרעיוני, בהחלט אידיאולוגיה והערכים אנחנו שואבים מהתורה וגם מהרבנים שהם מלמדים אותנו תורה".

ולבסוף הוא מדגיש את כובד האחריות האישית בקלפי: "זה לא בדיחה, זה רציני. ואתה צריך להרגיש שהקול שלך הוא זה שיכריע... אתה צריך לחשוב שהקול שלך הוא זה שיכריע את הבחירות".