לקראת עדותו הצפויה של היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו, שוחחנו עם עורך הדין הבכיר אילן בומבך, יועמ"ש הליכוד, על השאלות שעימן צפוי מנדלבליט להתמודד מתוקף מעמדו כמי שקיבל את ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד נתניהו.
בומבך מזכיר כי לעדות הובא גם היועמ"ש בעבר, יהודה ויינשטיין, כך שעל אחת כמה וכמה נדרשת וחשובה עדותו של מנדלבליט, ובהתייחס לסוגיות העשויות לעלות בפני מנדלבליט הוא מציג מספר דוגמאות מרכזיות:
"ראשית, כל נושא פתיחת החקירה. סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה אומר שלא פותחים בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן אלא בהסכמת יועמ"ש, ומסתבר שלא היה לכך אישור בכתב. הפרקליטות טענה שאמנם לא היה אישור בכתב, אבל ניתן אישור בעל פה", מזכיר בומבך ולשאלתנו אם ייתכן לפרש את לשון החוק ככזו שמסתפקת באישור בעל פה, הוא משיב ומציין כי הדגש בלשון החוק בדבר הצורך באישור יועמ"ש מביא למסקנה מתחייבת ולפיה לא די באישור בעל פה, אלא נדרש אישור כתוב לפתיחת חקירה.
עם זאת, בין כך ובין כך, מסתבר שלפתיחת תיק נתניהו לא היה אישור לא בכתב ולא בעל פה, ואם לא די בכך, מזכיר עו"ד בומבך, היועמ"ש עצמו הבהיר כי אין לפתוח בחקירת תיק אלף מאחר וכלשונו "על סיגריות ושמפניות מלפני עשור אני לא חוקר ראש ממשלה מכהן", כלומר, עמדתו של מנדלבליט לא רק שלא אישרה את פתיחת החקירה, אלא אף התנגדה לה. "מסתבר שהחקירה התקיימה בניגוד להוראה שלו ולחוק היסוד. כלומר שמדובר בתיק הבא בעוון ובפשע".
הדברים, אומר בומבך, הלכו והתבררו תוך כדי המשפט בדיעבד, לאחר שהפרקליטות הציגה מצגי שווא כאילו ניתן לה האישור לפתוח בחקירה. "הייתה כאן להיטות יתר של גורמי המשטרה והפרקליטות לא עצרה אותם, אלא המשיכה את זה הלאה ללא אישור מלכתחילה".
מוסיף עו"ד בומבך ומעיר: "בתיק המתנות, מאוד מוזר שהלכו על סעיף של מרמה והפרת אמונים. למה לא הלכתם על הפרת 'חוק שירות המדינה (מתנות)', חוק מיוחד שמסדיר את הסוגיה ושקובע שאסור לקבל מתנות כשלא מדובר במתנות מחברים, או מתנות שנובעות מהעיסוק של המקבל כאיש ציבור. במקרה הזה מדובר במתנות שניתנו אחרי שראש הממשלה פרש מתפקידו, כך שהדברים לא ניתנו בשל תפקידו".
להבנתו של בומבך הבחירה של הפרקליטות לפנות לסעיף המרמה והפרת אמונים נועדה להביא להחמרת העונש. "הם הבינו שב'חוק שירות המדינה (מתנות)' העונשים מאוד מינוריים, מדובר בקנס כספי מאוד מוגבל, ולא במה שהם מתכוונים לדרוש כאן. מרמה והפרת אמונים הוא סעיף חמור הרבה יותר".
"נושא מרכזי נוסף, הוא כל אותן העבירות שביצעו גורמי אכיפת החוק והתבררו תוך כדי המשפט. הסתבר שהם עברו עבירות הרבה יותר חמורות מכתבי האישום המיוחסים לראש הממשלה, גם אם העבירות הללו היו מתבררים ככאלה שהתבצעו, מה שלא הוכח אלא להיפך. לדוגמה, עבירות של האזנת סתר, האזינו לעדים ולאנשי ראש הממשלה ללא היתר שנדרש מבית המשפט. התקינו רוגלות על טלפונים ניידים של אנשי ראש הממשלה. ראינו לחצים פסולים שמופעלים על עדי מדינה, פילבר חפץ והרו. הפעילו עליהם שיטות פסולות וחמורות שגובלות בפעילות עבריינית ואף חוצות את הקו הזה. נשאל את מנדלבליט מה הוא עשה כשנודע לו על העבירות הללו, האם זימן את האחראים אליו? דאג לחקירה באזהרה? האם הטיל עונשים? חידד הנחיות? עשית עם זה משהו או שרק העמדת ראש הממשלה לדין הייתה חשובה? יש כאן התנהלות שמעוררת הרבה תמיהות".
"כל נושא תיק 4000, מה קורה עם האיכונים שמוכיחים שפגישת ההנחיה של פילבר לא יכולה הייתה לקרות? איך כל זה התנהל? יש הרבה תהיות והאיש הכי מתאים להשיב עליהן הוא היועמ"ש", אומר בומבך.
עוד מזכיר עורך הדין בומבך את דבריו של מנדלבליט על שי ניצן כמי שאוחז בגרונו. "נבקש לדעת האם גם כאן הוא הוחזק בגרונו והרגיש שהוא חייב להגיש את כתבי האישום למרות שהוא לא האמין בהם, רק כי מישהו החזיק בגרונו. אלה דברים שיכולים לשפוך אור נגוהות לגבי האופן שבו הדברים מתנהלים". בומבך מזכיר כי "מדובר באמירה שנאמרה כמשיח לפי תומו, בשיחה חופשית עם ראש לשכת עורכי הדין, כאשר הוא הרגיש נוח להגיד את שעל ליבו והוא הגדיר זאת כך. ניתן להניח שכתבי האישום הללו באו לעולם רק בגלל לחץ שכזה, בגלל שהוא הרגיש מאוים".
"אם הוא הרגיש בטוח בכתבי האישום האלה, למה לא הלכו על כל כתב אישום בנפרד, או להתמקד בכתב האישום החמור ביותר לשיטתו, לנהל אותו מהר ולסיים אתץ האירוע? למה היה צריך להכביד ולכרוך את הכול ביחד", תוהה בומבך ומוסיף כי נכון לחדד עם מנדלבליט את דבריו ולפיהם ללא סעיף השוחד לא היה פותח בחקירה, דברים שמקבלים משנה חשיבות לנוכח בקשת בית המשפט לרדת מסעיף השוחד לאחר שהתברר שמדובר בסעיף לא קיים. "מסתבר שכל כתבי האישום לא היו צריכים לבוא לעולם".
בומבך מזכיר בדבריו את בקשתו של מנדלבליט לדחות את עדותו בתואנה לפיה כדיקן הוא צריך לפתוח את שנת הלימודים, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אך מלמדת שעדות זו מטרידה את מנדלבליט. "אנחנו נזכרים איך הפרקליטות התנגדה לאפשר לראש הממשלה דחיות מסוימות בתקופה עצימה של המלחמה וכעת הם חושבים בתואנות שכאלה שנכון לדחות את העדות".
לטעמו של בומבך חשוב שהדברים יתבררו דווקא כעת, בתקופה שלפני הבחירות, על מנת שהציבור יבין על מה טורללה כאן המדינה לאורך מערכות בחירות חוזרות ונשנות שנגרמו בשל סירובן של מפלגות לשבת בממשלה אחת עם מי שנאשם בשוחד.