
סוגיית גיוס בני הישיבות ממשיכה לעמוד במרכז השיח הציבורי והפוליטי, אך הנתונים הכלכליים הנלווים אליה שנויים במחלוקת קשה.
מחקר נגדי מקיף שפרסם מיזם 'האמת' - גוף שהוקם כדי לבחון ולבחור נתונים ופרסומים הנוגעים לציבור החרדי בתקשורת - קובע כי הנתונים שהופצו לאחרונה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה רחוקים מלהיות מדויקים וסובלים מהגזמות.
על פי הדו"ח המקורי של המכון, העלות למשק של אי-גיוס גברים חרדים נאמדת בכ-14.9 מיליארד שקל - נתון שזכה לתהודה רבה בכלי התקשורת ונופף פעמים רבות לקראת מערכות בחירות.
אולם מחברי המחקר הנגדי טוענים כי שורת שגיאות יסודיות במתודולוגיה מנפחות את המספרים בעשרות אחוזים. בראש ובראשונה, נטען כי 11.2 מיליארד שקל מתוך הסכום מיוחסים לפער מיסוי תיאורטי - סכום שקיים ללא קשר לשאלה האם גברים חרדים משרתים בצה"ל או לא, ונובע ממבנה התעסוקה והשכר.
עוד עולה מהמחקר כי 1.4 מיליארד שקל נוספים שויכו לאי-שירותן של נשים חרדיות, סכום שאינו רלוונטי שכן פטור חוקי ניתן מאז קום המדינה לכל אישה שומרת מסורת המעוניינת בכך.
בנוסף, החוקרים מצביעים על כשל בחישוב המיסוי התאורטי, שבו חושבו סכומים פר אדם (כולל קטינים ותינוקות) במקום לבצע בדיקה מדויקת לפי משקי בית.
"נגמר העידן שכל חוקר ממציא נתונים כרצונו ומשמיץ את החברה החרדית להנאתו", מסר אחד החוקרים מאחורי המיזם.
לדבריו, אף שיש מקום לביקורת עניינית על החברה החרדית, חובה לבסס אותה על נתוני אמת ולא על אגדות שנועדו לקדם צרכים פוליטיים.