משרד האוצר הודיע הערב (שני) על התנגדותו לבקשת חברת הספנות הישראלית "צים" לאשר את עסקת מכירתה ומיזוגה עם חברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) וקרן פימי.
עמדת המשרד הוגשה ביחס לבקשת החברה לקבל את אישור מחזיקי מניית הזהב שבידי המדינה לצורך השלמת העסקה.
את העמדה הגיש מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, והיא גובשה ותואמה באופן מלא עם כלל הגורמים המקצועיים במשרד, בהם אגף החשב הכללי, אגף התקציבים, אגף הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית. בהודעת המשרד הובהר כי "במתווה העסקה הנוכחי הסיכונים הכלכליים, התפעוליים והביטחוניים גוברים באופן מובהק על יתרונותיה, ועל כן אין לאשר את העסקה במתכונתה המוצעת".
בין הנימוקים המרכזיים שפירט משרד האוצר להתנגדותו צוינו תלות מבנית ותפעולית מוחלטת בחברה מתחרה, מעורבות של בעלי מניות עוינים בחברה הרוכשת, בהם ממשלות קטאר וסעודיה, וכן כשל מובנה במערך התמריצים וגלגול סיכונים למדינת ישראל. עוד הוסיפו באוצר כי העסקה במתכונתה הנוכחית תביא לפגיעה קשה ברציפות התפקודית ובביטחון האספקה של ישראל, כולל אובדן קווי השיט למזרח הרחוק, ומתבססת על הנחות עסקיות בלתי ריאליות וצי מיושן.
במשרד האוצר הבהירו כי כל מתווה עתידי לעסקה ידרוש בחינה מחודשת של צורכי הספנות הלאומיים על ידי רשות הספנות והנמלים והתאמת ההגנות על האינטרסים החיוניים של המדינה. באוצר הדגישו כי בחינת עסקה חדשה תתאפשר "אך ורק אם זו תצמצם באופן מובהק את התלות בגורמים עוינים, תבטיח רציפות אספקה ימית עצמאית, ותציג מודל פיננסי בעל איתנות ויציבות ממשית לטווח הארוך".
העסקה, ששווייה מוערך בכ-3.7 מיליארד דולר, פורסמה בפברואר האחרון לאחר מכרז שנמשך כחצי שנה.
במסגרת העסקה שסוכמה, צים, הנסחרת כיום בבורסת ניו יורק, הייתה צפויה להימחק מהמסחר, בעוד החברה הגרמנית הייתה אמורה לאמץ את תחום הפעילות הגלובלית, הציים ונתיבי השיט הבינלאומיים של החברה.
מדינת ישראל מחזיקה במניית זהב בצים מאז הפרטתה, המעניקה לה זכות וטו על שינויים מבניים המסכנים אינטרסים לאומיים.