אמש זכינו למעמד רב־עוצמה, מרגש ומרומם של הקבלת פני רבו, עם רבני הציונות הדתית, בבנייני האומה. עשרות רבנים, דיינים וראשי ישיבות, עם מאות תלמידי ישיבות, התכנסנו בבנייני האומה לערב מרומם ומרגש של שמחה ודברי תורה מרוממים, של תורת ארץ ישראל הגואלת.
בערב זה ריחפה דמותו והנהגתו החשובה של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, שאתמול מלאו תשע־עשרה שנים לפטירתו.
העוצמה המיוחדת שהייתה בערב הזה שיקפה את הרוח המיוחדת והעוצמתית של בית המדרש הארץ־ישראלי והעצימה אותה פי כמה. היא שידרה למאות תלמידי הישיבות את המסר, כמה חשוב ללמוד תורה גדולה ולגדל תלמידי חכמים גדולים, שתורתם תקרין על העם כולו ועל בניית ההנהגה של העתיד.
אי אפשר היה לנתק את האירוע המיוחד הזה מהמלחמה שנמשכת בשלוש השנים האחרונות. הרוח העוצמתית של בית המדרש הארץ־ישראלי באה לידי ביטוי בצורה יוצאת דופן מאז פרצה המלחמה בשמחת תורה תשפ"ד. האויב הנפשע פשט על עמנו ועל ערי אלוקינו, קיבוצינו ומושבינו, בבוקר שמחת תורה, והתכוון לפגוע בעם ישראל, אבל לא פחות מכך - ברוחו. הוא ביקש להשבית את שמחת התורה, שמקיימת אותו מאז עלה על במת ההיסטוריה, לנוכח כל התלאות שעבר מאז; להפוך אותו מיום חג ליום של אבל.
אולם, כמו פעמים רבות במהלך ההיסטוריה של עם ישראל, במה שאויבינו ביקשו לקלל נמצאו מברכים. במה שרצו לפגוע נמצאו מעצימים. "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".
ההישגים הגדולים שהשגנו במלחמה חושפים יכולות ועוצמות גדולות שקיימות בנו, ולא היינו מודעים אליהן די הצורך. נחשפנו לעוצמת הגבורה הישראלית הייחודית במלוא גדולתה ולמסירות הנפש של הלוחמים, כמעט בלי יוצא מן הכלל, שמוכנים לסכן את חייהם למען הכלל לאורך זמן. התמשכות המלחמה הקשה למשך זמן רב העמידה בפנינו אתגרים גדולים שלא ידענו כמותם; מעולם לא הערכנו שנוכל להחזיק מעמד במלחמה כה ארוכה ורצופה. מעל הכול, נחשפנו ל"גדלות המוחין" שקיימת בציבור הרחב, לאורך זמן.
מצב קשה שנמשך זמן רב גורם, לרוב, ל"הקטנת ראש", לכך שכל אחד דואג לעצמו ולאינטרסים הצרים והקטנים שלו, להקל על עצמו, לשקול שיקולים קטנים, קטנוניים ואנוכיים. לעומת זאת, בשנים הללו אנו רואים אנשים רבים, מכל שכבות הציבור, שמתעלים על עצמם לגודל השעה ולגודל האתגרים, מוותרים על צורכי עצמם, "מגדילים ראש", נותנים קדימות לשיקולי צורכי הקיום של הכלל, ומגלים נכונות לשאת את עול ביטחון הכלל על שכמם. כל זאת מתוך "גדלות המוחין" והבנה של האחריות המוטלת על כתפיהם, להגן על הקיום ועל העתיד של עם ישראל ומדינת ישראל.
באופן כללי, המלחמה גרמה להתפכחות במספר תחומים חשובים, ביטחוניים ומדיניים, וגם להתעוררות אמונית ולחיזוק הזהות היהודית.
המלחמה חידדה גם, באופן מיוחד, את הצורך במנהיגות רוחנית וערכית בעלת שיעור קומה, שתדע להעמיד חזון לאומי ולהוביל את הציבור אל מול האתגרים המורכבים הניצבים בפניו.
בשנות המלחמה באה לידי ביטוי עוצמת התורה הגדולה של בית המדרש הארץ־ישראלי, הצועד בדרכו של מורנו הגדול, מרן הרב קוק זצ"ל, על פי גדולי תלמידיו וגדולי תלמידי החכמים שבדורנו, שסללו את הדרך והנהיגו את הדור לאור חזונו, והתמודדו עם אתגרים רוחניים וציבוריים מורכבים ביותר.
תורת בית המדרש הארץ־ישראלי בנתה קומה של תורה גדולה המביאה לידי מעשה בחיי המעשה של הפרט והכלל, בבחינת: "גדול תלמוד המביא לידי מעשה". ראינו כיצד היא משפיעה על החוסן הלאומי ועל כוח העמידה של הציבור כולו, וכיצד היא משפיעה על רוח הלחימה של הלוחמים בשדה הקרב.
בשנים אלה הבנו גם שאת הכוחות האדירים שיש בנו, עלינו להביא לידי ביטוי גם בבית המדרש, ללמוד תורה גדולה ולגדל תלמידי חכמים גדולים, שתורתם תקרין על העם כולו ועל בניית ההנהגה של העתיד.
הכותב הוא אל"מ במיל' וראש ישיבת 'מאיר הראל' מודיעין