
איראן אינה בהכרח משוכנעת שתצליח לשנות את דעתו של המצביע האמריקאי, אבל מבחינתה עצם הניסיון הוא חלק מאסטרטגיה ארוכת שנים: להעמיק מחלוקות פנימיות בארצות הברית, לנצל ביקורת קיימת ולנסות לקנות עוד זמן מול הלחץ המופעל עליה.
כך מנתח בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, את הפנייה החריגה של משמרות המהפכה לציבור האמריקאי לקראת בחירות האמצע.
משמרות המהפכה פרסמו השבוע מכתב פתוח בן 25 עמודים לציבור האמריקאי, ובו קראו לבוחרים לדחות את מדיניותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפי דיווחי רויטרס, הפנייה נעשתה לקראת בחירות האמצע, ובמסגרתה ניסתה טהרן לקשור בין שינוי במדיניות האמריקאית לבין אפשרות של "דו-קיום בשלום".
סבטי אינו רואה במהלך הזה ניסיון איראני חדשני במיוחד. להפך: לדבריו, מדובר בדפוס פעולה מוכר של המשטר, שחוזר בגרסאות שונות לאורך עשרות שנים.
"האיראנים לא בטוחים שהם ישפיעו, אבל הם תמיד עושים צעדים", הוא אומר. "גם בתקופת רייגן ובוש האב והבן הם שידרו את הטון הזה שקובע בפני האמריקאים שהנשיא הזה והקונגרס הזה לא טובים להם".
לדבריו, המטרה רחבה יותר מהשאלה אם מצביע אמריקאי מסוים ישתכנע מהמסר שיוצא מטהרן. איראן, הוא טוען, מבקשת להכניס עוד מרכיב של אי-יציבות למערכת האמריקאית, בתקווה שהעיסוק הפנימי יקל את הלחץ עליה בסוגיות האסטרטגיות שמטרידות אותה.
"הם מנסים לייצר אי יציבות, שמשהו ישתנה כל הזמן ואז לא ישימו לב אליהם ולא יבואו אליהם בדרישות לגבי הגרעין ומיצרי הורמוז. כך הם ירוויחו עוד שבועות, חודשים או שנים. הם רוצים להרוויח זמן עד שידם תהיה על העליונה".
הפנייה האיראנית מגיעה בתקופה שבה טראמפ מתמודד עם ביקורת ציבורית בארצות הברית. סקר רויטרס/איפסוס שפורסם בספטמבר הצביע על ירידה בשיעור התמיכה בו ועל ביקורת סביב יוקר המחיה והמלחמה באיראן. מבחינת סבטי, האיראנים אינם יוצרים את הביקורת הזאת אלא מזהים אותה ומנסים להצטרף אליה ולהעצים אותה.
"הם קשובים לקולות בארה"ב שמדברים על ירידה בפופולריות של טראמפ והם רוכבים על הגל", הוא אומר. "זו התנהגות קבועה של המשטר האיראני. הם לא ממציאים משהו מחדש ואין להם חשיבה על רעיון חדש, אלא רוכבים על מה שכבר קיים והרבה פעמים זה מצליח להם".
אלא שהמהלך עשוי לכאורה לפעול גם בכיוון ההפוך. התערבות איראנית נגד טראמפ יכולה לספק לנשיא האמריקאי טיעון שלפיו דווקא התנגדותה של טהרן אליו מעידה על האיום שהוא מציב בפניה. סבטי סבור שהאיראנים, מצדם, מעדיפים לנצל את הלחצים שכבר קיימים בתוך החברה האמריקאית.
אחת הדוגמאות שהוא מציג היא מחירי הנפט. לדבריו, טהרן מנסה לנצל את הכעס הציבורי על ההתייקרויות ולגלגל אותו לעבר הבית הלבן. "כשיש קולות של נרגנות על מה שהם עצמם יצרו, העלייה במחירי הנפט, הם מאשימים את טראמפ בעלייה הזו ואומרים לאמריקאים שאם תסירו את טראמפ הכול יהיה בסדר והאמריקאי התמים יכול ליפול במלכודת הזו".
מבחינתו של סבטי, גם את המכתב הנוכחי אין לבחון כאירוע נקודתי. הוא מציב אותו כחלק ממערך השפעה ותעמולה איראני מתמשך, המבקש לפעול בתוך השיח המערבי ולא רק מולו.
"הם כבר ארבעים שנה עובדים בזה", הוא אומר. "התעמולה היא לא רק זו של הקטארים בקמפוסים. האיראנים עובדים בזה דרך המרכזים האיסלאמיים שלהם. הקריאה שלהם שלא להצביע לטראמפ היא תמצית העבודה שלהם במשך ארבעים שנה, וכעת יש הרבה אמריקאים שנופלים בפחים האלה של תעמולה קטארית או איראנית ולכן הם עלולים לעשות את מה שהאיראנים מבקשים".
אך מבחינתו, הזירה המשמעותית יותר עשויה להיות דווקא זו שפחות נראית לעין. לצד מסרים פומביים, מכתבים ותעמולה המופנית ישירות לציבור, סבטי מצביע על הסייבר כמרחב שבו עלולים להתפתח ניסיונות השפעה נוספים.
"אנחנו רואים בתקופה האחרונה הרבה פעולות סייבר נגד גופים ומתקנים אמריקאים", הוא אומר, ומוסיף כי ניסיונות כאלה אינם מוגבלים בהכרח לארצות הברית: "זה קורה גם בבחירות אצלנו".
מכאן הוא מעלה אפשרות חמורה יותר: מעבר מניסיון לשכנע את המצביע לניסיון להשפיע על התהליך עצמו. לדבריו, "יש להם שיתוף פעולה בנושא הזה עם הרוסים, ובקדנציה הקודמת של טראמפ היה חשד שהרוסים התערבו, ובהחלט ייתכן שינסו להשפיע על הבחירות דרך סוף התהליך, דרך התוצאה".
זו, מבחינתו, נקודת התורפה שכדאי לעקוב אחריה ככל שמועד הבחירות יתקרב. במקום להשקיע את כל המאמצים בשכנוע מיליוני אמריקאים, הוא מזהיר מפני האפשרות של ניסיון לפעול באמצעים טכנולוגיים: "במקום לעבוד מול כל מצביע, אם משנים את התוצאה הכוללת דרך המחשב מרוויחים בגדול".
