יסמין אבוקסיס עמדה בנתב"ג עם שניים מילדיה, שלטים ובלונים בידיהם. כמעט שנה חלפה מאז ראתה את בתה, שהייתה אמורה לנחות בישראל אחרי 11 חודשים בחו"ל ולהגיע לאזכרת אחיה. אלא שבמקום המפגש המשפחתי שחיכתה לו, הגיעה שיחת טלפון שאבוקסיס מתקשה לעכל גם אחרי שחזרה וסיפרה עליה שוב ושוב.
"היא אומרת לי, 'היי אמא, הכול בסדר? אני בסעודיה'. אמרתי לה, 'מה? סעודיה?'", משחזרת אבוקסיס. "ואז היא מתחילה לספר לי את סיפור האימה, שאני עדיין מספרת לך וכבר חוזרת על זה כמה וכמה פעמים ולא מבינה את זה".
עד לאותה שיחה היא כלל לא ידעה מה מתרחש. לדבריה, הסתכלה על לוח הנחיתות בנמל התעופה ולא הבינה מדוע הטיסה מדובאי אינה מופיעה כמי שנחתה. אישה שפגשה במקום סיפרה לה ששמעה על "ויכוח בין דיילים", אך אבוקסיס עדיין לא הבינה את חומרת האירוע. רק כשבתה התקשרה, התמונה החלה להתבהר.
לפי העדות שמסרה לה בתה, שהייתה בחלקו הקדמי של המטוס, אחת הנוסעות הלכה עם בתה הקטנה לכיוון השירותים, סמוך לתא הטייס. שם, כך סיפרה, הבחינה שתא הטייס פתוח ושמעה מאבק המתרחש בתוכו. כשהתקרבה ראתה, לדבריה, שני טייסים נאבקים זה בזה ואחד מהם אוחז באולר ודוקר את האחר.
"היא רואה שני טייסים נאבקים אחד בשני, אחד אוחז אולר ודוקר את השני, ודם נשפך לכל עבר", מתארת אבוקסיס את מה ששמעה מבתה. לדבריה, הנוסעת חזרה אל תא הנוסעים כשהיא זועקת לעזרה, ובתוך זמן קצר הורגש שינוי חריף בטיסה.
"המטוס מתחיל לרדת בצורה מאוד מהירה למטה ומטלטל מצד לצד", מספרת אבוקסיס. "הנוסעים מבינים שהם, זהו, מתרסקים למטה - ועוד לא מבינים את האירוע".
לדבריה, כמה מהנוסעים הישראלים רצו לעבר תא הטייס, נאבקו באדם שלדבריה תקף את הטייס השני, השתלטו עליו וקשרו את ידיו באמצעות מה שהיה זמין במקום. אבוקסיס הדגישה כי המידע שבידיה בשלב זה חלקי, וכי גם מצבו של האדם שנוטרל לא היה ידוע לה בוודאות. לדבריה, הטייס האחר נפצע קשה, ורופא שיניים ואחות שהיו במטוס נרתמו לטפל בו.
אלא שגם לאחר ההשתלטות, הפחד בתא הנוסעים לא נעלם. המטוס, על פי התיאור שקיבלה מבתה, המשיך לאבד גובה ולהיטלטל, והנוסעים לא ידעו אם הסכנה חלפה.
"לא מבינים מאיפה תבוא הרעה", היא מספרת על תחושות הנוסעים. "האם אנחנו מתרסקים, או שיוצא עכשיו מישהו ומרסס אותנו. זו הייתה החוויה של הנוסעים".
לדברי אבוקסיס, בשלב מסוים שני טייסים נוספים שהיו בין הנוסעים נכנסו לתא הטייס והצליחו להשיג שליטה על המטוס. היא עצמה לא ידעה לומר מה היה תפקידם או מדוע היו על הטיסה, והבהירה כי הפרטים עדיין אינם ברורים לה במלואם.
עבור בתה, היא מספרת, אלה היו דקות שבהן האפשרות שלא תצא מהמטוס בחיים נראתה ממשית. היא הייתה לבדה בטיסה, אחזה בידה של הנוסעת שישבה לצדה והתפללה.
"היא צועקת 'שמע ישראל', והיא אומרת, 'אבא'לה, אני לא מוכנה למות, אמא שלי מחכה לי. היא לא יכולה לאבד עוד ילדה'", מספרת אבוקסיס. "היא אומרת פסוקי תהילים, והיא אומרת, 'לא, אין מצב, יהיה בסדר, אנחנו נינצל'".
המשפט הזה מקבל עבור אבוקסיס משמעות קשה במיוחד. בתה עשתה את דרכה לישראל כדי להשתתף באזכרת אחיה, שנפל בשבעה באוקטובר. כעת, אחרי 11 חודשים שבהם לא הייתה בארץ, אמה המתינה לה בנתב"ג - ושוב מצאה את עצמה מול האפשרות הנוראה של אובדן ילד.
"אני מצפה לה, ופתאום איזה טרוריסט אחד, בשם טייס, עושה מה שעושה", היא אומרת, תוך שהיא מבהירה כי זו הבנתה את האירוע בשלב שבו שוחחה. "אני עדיין בתוך האירוע. זה כמובן מחזיר אותי לשבעה באוקטובר, מחזיר אותי לטראומה הלא פשוטה הזאת, שלצערי אז לא היה לנו נס, והיום ברוך השם יש נס".
אבוקסיס אינה מסתירה את עוצמת הטלטלה. "לחיות זה נהיה פריבילגיה", היא אומרת. לצד הפחד והכאב, היא מדגישה שוב ושוב את תחושת ההודיה על כך שהפעם הסיפור הסתיים אחרת מבחינת משפחתה: "באמת במסירות תודה לאלוקים, באמת במזמור לתודה, על זה שהבת שלי ניצלה מהאירוע הזה".
אך ככל שחלפו השעות בנתב"ג, נוספה לחרדה גם תחושת אכזבה קשה. לטענתה, במשך שעות ארוכות היא לא קיבלה פנייה רשמית מגורם מדינתי, עדכון מסודר או ליווי - אף שבתה ונוסעים ישראלים נוספים נמצאו בסעודיה בעקבות האירוע.
"איכזב אותי מאוד", היא אומרת. "אני יושבת כאן מתשע בבוקר. בעשר ומשהו קיבלתי טלפון ממנה. אין שום גורם שהגיע אליי, לעדכן אותי, להרגיע אותי, לשאול מה קורה".
אבוקסיס אומרת שהיא מבינה את הרגישות הכרוכה בכך שהמטוס נמצא בסעודיה, אך מבחינתה דווקא הנסיבות האלה העצימו את הציפייה למענה רשמי. "איפה כל הכוחות שלנו? איפה משרד החוץ? איפה כל הגורמים שמטפלים בדברים האלו?", היא שואלת. "איך אנחנו יושבים פה עד רבע לשלוש, אני ושני הילדים שלי, ולא שמעתי שום הודעה רשמית מאף אחד. כלום".
לדבריה, היא עצמה פנתה ליד לבנים בניסיון להפעיל גורמים שיסייעו. "זה באמת עצוב. זה עצוב שככה מטפלים באזרחים של מדינת ישראל", אמרה.
ובתום שעות של חוסר ודאות, אחרי הציפייה עם השלטים והבלונים, שיחת הטלפון מסעודיה והעדויות הקשות ששמעה מבתה, אבוקסיס ביקשה בסופו של דבר דבר אחד פשוט: לראות אותה יוצאת בשערי נתב"ג.
היא עדיין חיכתה לחיבוק. "לגמרי", אמרה. "ואז אני אהיה רגועה בעזרת השם".
וידאו - ישראל, בנה של יסמין, מספר על השיחה עם אחותו מרים: