אתמול נמנע אסון כבד שבנסיבות מסוימות היה עלול להגיע בהיקפו לאסון לאומי, בדומה לשמחת תורה תשפ"ד.
השפה מתקשה לבטא את היקפו של נס ההצלה המופלא שהתרחש עלינו אתמול. את הניסים הרבים וצירופי המקרים הבלתי נתפסים בתבונת אנוש, שהביאו לתוצאה של ההצלה הגדולה.
הנס הזה מצטרף לשרשרת הניסים המופלאים להם זכינו מאז האסון הגדול בשמחת תורה תשפ"ד. זכינו לתקופה של ניסים גלויים ברצף נדיר, גם ביחס להיסטוריית הניסים הארוכה והמופלאה של העם היהודי הנצחי. אנו חיים בתקופה של הארת פנים אלוקית מיוחדת, שעליה עלינו להודות בכל יכולתנו ולהתפלל להמשכה ביתר שאת, אל מול האתגרים שעוד נכונו לנו בעתיד הקרוב.
הגבורה, התושייה ומסירות הנפש הישראלית, ביחד עם הגבורה של הקברניט ההודי, מנעה אסון כבד. הן מתחברות לגילויי הגבורה המופלאים שזכינו להם מאז ההתעשתות הלאומית בבוקר שמחת תורה תשפ"ד. גבורה שהולכת ונמשכת גם בימים אלה, במלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל, ובחוסן ובכוח העמידה של החברה הישראלית אל מול אתגר שמעולם לא העלינו על דעתנו שנוכל לעמוד בו.
אתמול בבוקר הקפנו את הבימה באמירת ההושענות, זכר להקפות המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים: "בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא" (משנה סוכה ד, ה). באותם רגעים לא היינו מודעים לדרמה שמתרקמת בשמים.
כל אחד מהמתפללים בקהילה השתדל לכוון את ליבו לשמים, כפי יכולתו, בתפילה לישועה אלוקית, תוך שהוא פוסע בשיירה מעגלית ארוכה, הקושרת את הקהילה לחוליה אחת של כלל ישראל, ובידו ארבעת המינים של אחדות ישראל.
כשהתברר האירוע ונחשף מה שהתרחש בו-זמנית בין שמים לארץ, קיבלו מילות תפילת ה"הושע-נא", על פי הנוסח האשכנזי, משמעות מיוחדת.
היא פותחת בפנייה לתשועה של הקב"ה: "הוֹשַׁע נָא אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, הוֹשַׁע נָא", לישועת עם ישראל שניגשים לקב"ה בתפילה: "גָּשִׁים בְּשַׁוְעוֹת", דופקים על שערי רחמים ועורכים תפילתם לישועה: "דּוֹפְקֵי עֶרֶךְ שׁוּעוֹת"; עם ישראל המתמסרים לתורה: "הוֹגֵי שַׁעְשְׁעוֹת", "וְחִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת"; הזועקים ומשוועים לפני הקב"ה לתשועה מעל לדרך הטבע: "זוֹעֲקִים לְהַשְׁעוֹת"; ומצפים להתקבלות התפילות ולישועה: "חוֹכֵי יְשׁוּעוֹת"; עבור עמך המחוברים וטפולים אליך, הקב"ה: "טְפוּלִים בְּךָ שְׁעוֹת"; שכורעים בפניך בתפילה: "כוֹרְעֶיךָ בְּשַׁוְעוֹת", לפניך הקב"ה המושיע אותנו מימים ימימה: "נוֹתֵן תְּשׁוּעוֹת"; שתושיע את עמך, המעיד על מציאותך בעולם: "עֵדוּת מַשְׁמִיעוֹת"; ועתה אנו פונים אליך "פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת", שבצדקתך תביא לנו תשועה גם כעת: "צַדִּיק נוֹשָׁעוֹת"; שתהיה לנו תשועה שלמה במהרה, לנו ולירושלים עירך שתקרא "קִרְיַת תְּשׁוּעוֹת"; שתושיע את עמך ישראל, שמכיר טובה ותודה על הישועה ומתרגש בהודאה ובהכרת טובה, בשמחה ובתשואות: "רֶגֶשׁ תְּשׁוּאוֹת"; שתושיע את עמך שמתכנס לתפילות ב"שָׁלשׁ שָׁעוֹת" הבוקר, ובאופן מיוחד לתפילותינו אתמול בשלוש השעות שבהן התרחשה הדרמה בין שמים לארץ. שעות שבהן כולנו התפללנו באופן כללי, ושבהן נשאנו ליבנו לשמים שהאירוע יסתיים לטובה במהרה: "תָּחִישׁ לִתְשׁוּעוֹת". אמן
תפילותינו נענו נוכחנו שהקב"ה איתנו, והצלתנו הייתה קידוש ד' בעולם: "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא".
"הוֹדוּ לַד' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
הכותב הוא אל"מ במיל' וראש ישיבת 'מאיר הראל' מודיעין