חגי תשרי יגיעו לסיומם עם יציאת חג שמחת תורה אך עבור רס"ן הרב ח', רב חטיבה 401, מדובר באחד החודשים העמוסים בשנה שכלל היערכות רבה שתאפשר ללוחמים המשרתים בעזה לחגוג את החגים כהלכה.
רס"ן הרב ח', החל את דרכו הצבאית כלוחם בחטיבת כפיר במסלול ההסדר. לאחר מכן חזר לישיבה וקיבל כושר לרבנות. באוגוסט 2022 חזר לשירות כרב צבאי של בית הספר לתותחנים בשבטה ובהמשך עבר לחטמ"ר ההרים, שם נטל חלק בהקמת החטיבה בזמן המלחמה בחזית לבנון וסוריה בגזרה מורכבת.
כיום, כאמור, הוא משמש רב חטיבה 401 שפועלת ברצועת עזה. "ההיערכות לחגים החלה מיד לאחר תשעה באב, כשאנחנו נערכים לכל חג ועניינו. החל מסיורי סליחות באלול, ראש השנה עם המורכבות של חג שנמשך יומיים, יום הכיפורים בהתאמה לכל חייל, וכמובן בסוכות פרוייקט לוגיסטי מורכב לדאוג לכל חייל - גם אם הוא בפעילות מבצעית וגם אם הוא בעזה - שיוכל לקיים את החג כמו שצריך".
לדבריו, הצמא בצבא לפעילות רוחנית, גובר בימי אלול ובחודש החגים. "יש ביקוש מאוד גדול לסיורי סליחות - זה גולת הכותרת של אירועי אלול-תשרי. חיילים מגיעים מכל היחידות, מקבלים שיחה מרוממת רוח על חודש אלול וכל מה שמלווה אותו. בהמשך יוצאים לסיור ברחבי ירושלים שמסתיים במעמד הסליחות בכותל המערבי. הם לא מפספסים את הדבר הזה. זה ממשיך לשמחת בית השואבה שמתקיימת בהרבה מקומות, רבנים שמגיעים עד עמוק למוצבים בעזה כדי לחגוג עם החיילים ועד להושענא רבה עם לימוד - כולל בשטח.
האתגר יותר מורכב כי הצמא הולך וגובר והדרישה, לכל המענה שמספקת הרבנות - הן בתחום שיחות, ציציות, סידורים, מחזורי ושופרות, הולכת וגוברת. בכל שנה צריך להתאים את המענה - לדוגמה הקמת סוכות במקומות שיש בהם מציאות מבצעית מורכבת. לפעמים אפשר לקיים את המצווה ולפעמים לא. לכל מקום יש את ההדרכה המותאמת אליו".
רס"ן הרב ח' מצביע על הצורך לפנות לא רק לשומרי מצוות אלא גם למי שאינם דתיים ומבקשים להתחבר. "הצמא פורץ את גבולות המגזר הדתי. יש דרישה מקהל גדול מסורתי וגם ציבור כללי. אנשים שלפעמים פעם ראשונה נפגשים עם הערכים האלה והחוויה הראשונית שהם יחוו תשפיע לכל החיים. לכן אנחנו משקיעים ברושם הראשוני הרבה, כדי שייחשפו לערכים הנכונים והמדויקים בהתאמה, לכל אחד לפי תפקידו והמיקום הצבאי".
לצמא הרוחני הזה התוודע גם בתפקידו הקודם כמי שהקים את הרבנות בחטיבת ההרים. "כבשנו את כתר החרמון. כשהקימו את המוצב בפסגת החרמון היה חשוב מאוד למפקד החטיבה שאתלווה אליו לקבוע מזוזה. זו הייתה נסיעה של שעה וחצי בשלג בגובה רב מאוד. כשראיתי שזה חשוב כל כך למפקד החטיבה הבנתי את החיבור בין הרוח הגדולה לערכים שבשמם אנחנו יוצאים למלחמה".
כשנשאל אם הרקע שלו כלוחם משפיע על עבודתו בשטח הוא משיב: "יש לכך השפעה רבה. ברגע שאתה מדבר על סיטואציה מבצעית שאתה עצמך חווית, הדברים מתחברים, המענה ההלכתי הוא מדויק יותר וההבנה של הסיטואציה שהלוחם נמצא בה מעמיקה יותר. כל זה מביא לפסיקה נכונה יותר.
זה גם מחבר מאוד את הלוחם שמבין שמולו עומד רב שמכיר את החוויה שלו ונתקל בשאלות הלכתיות דומות. לכן, כשאני מדריך חייל לא לצום ביום כיפור, זה לא מנותק. אני מבין את החוויות והקושי של הלוחמים בגלל שעשיתי את זה בעצמי. אני גם מרגיש שהעובדה שחוויתי חוויה דומה - מקלה על החייל לפעול באופן הנדרש בעצמו".
ביום הכיפורים האחרון היה עם הלוחמים בשטח לאורך כל הצום. "חווינו את העשייה המבצעית תוך כדי הצום. גם מתוך התפילות אנשים עשו מה שצריך כדי להיות כשירים למשימות. זו הייתה חוויה מיוחדת. לא רק לתת הוראות ומענה אלא להיות עם הלוחמים בשטח. היו המון שאלות לקראת יום הכיפורים ובמקביל אתה חש שהם יודעים להכיר תודה. זה תמריץ משמעותי עבור החייל שיכול לחוות משהו מאווירת החג בצבא ולהרגיש קצת קרוב לבית למרות שהוא רחוק בפועל".