פסיקה דרמטית בארצות הברית מקרבת את סלאח סרסור, מנהיג מוסלמי ממוצא פלסטיני המתגורר במדינה יותר משלושה עשורים, לאפשרות של גירוש מארה"ב.
שופט בית המשפט להגירה בשיקגו קבע כי הממשל האמריקני רשאי לגרש את סרסור, נשיא האגודה האסלאמית של מילווקי, המפעילה את המסגד הגדול ביותר במדינת ויסקונסין. סרסור הוא תושב קבע בארצות הברית ומתגורר בה מאז 1993.
במרכז הפרשה עומדת החלטה יוצאת דופן של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. על פי דיווחי AP וכלי תקשורת אמריקניים, רוביו הפעיל סעיף בחוק ההגירה האמריקני המאפשר להרחיק אזרח זר כאשר למזכיר המדינה יש יסוד לקבוע שנוכחותו בארה"ב עלולה לגרום להשלכות שליליות משמעותיות על מדיניות החוץ של המדינה. מדובר בסעיף מתקופת המלחמה הקרה שנעשה בו שימוש גם במקרים נוספים של פעילים פרו-פלסטינים.
השופט ג'יימי סלינרדי קיבל את הטענה שלפיה קיימת עילה להרחקתו של סרסור מטעמי מדיניות חוץ. מנגד, הוא דחה את אחת מטענות הממשל המרכזיות - שלפיה סרסור שיקר לרשויות האמריקניות בבקשת הגרין קארד שלו לפני יותר משלושה עשורים.
מאחורי ההליך האמריקני נמצא גם עברו של סרסור בישראל.
לפי AP, סרסור נכלא בישראל בשנת 1988 לאחר שהורשע ביידוי אבנים לעבר אנשי צבא. המשרד לביטחון המולדת האמריקני טען כי הוא הורשע גם בהשלכת בקבוק תבערה, אולם עורכי דינו טוענים כי הוא הואשם בכך אך לא הורשע בעבירה זו. בשנת 1995 הורשע בניסיון להחזיק נשק. סרסור מכחיש את המעשים וטוען כי הודאותיו נגבו ממנו בכפייה ובעינויים - טענה שהציגו עורכי דינו גם במסגרת ההליך בארה"ב.
המשרד לביטחון המולדת הציג עמדה חריפה אף יותר. לפי הודעה שמסר לפוקס ניוז, לרוביו היה יסוד סביר לקבוע כי נוכחותו של סרסור עלולה לפגוע במדיניות החוץ האמריקנית, והמשרד טען גם כי סרסור עסק בפעילות טרור או תמך בארגון טרור. מדובר בטענת הממשל, שאותה סרסור ואנשיו דוחים.
הפרשה קיבלה תפנית כבר בחודש מרץ, כאשר אנשי רשות ההגירה והמכס האמריקנית, ICE, עצרו את סרסור במילווקי. הוא הוחזק במשך יותר מ-80 יום במתקן כליאה באינדיאנה, עד ששופט פדרלי הורה בחודש יוני לשחררו. אותו שופט קבע אז כי סרסור העלה טענה "משמעותית" שלפיה מעצרו נעשה כפעולת תגמול על התבטאויותיו נגד ישראל ועל פעילותו למען הפלסטינים. הממשל ערער על אותה החלטה.
סרסור עצמו טוען כי ההליך נגדו נועד להשתיק את פעילותו הפוליטית. לאחר הפסיקה הוא הגדיר אותה "מאכזבת מאוד" והבהיר כי בכוונתו להמשיך במאבק המשפטי כדי להישאר במדינה שבה הוא חי יותר משלושים שנה. עורכי דינו הודיעו כי יערערו.
גם בקהילה המוסלמית בוויסקונסין טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית. האגודה האסלאמית של מילווקי טענה בעבר כי סרסור מסומן בשל מוצאו הפלסטיני, היותו מוסלמי ופעילותו למען הפלסטינים. מנגד, הממשל האמריקני מציג את הפרשה כסוגיה של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ ולא כהליך הנוגע לחופש הביטוי.
למרות הפסיקה הדרמטית, סרסור לא צפוי להיות מורחק מארצות הברית באופן מיידי. עורכי דינו יכולים לערער על ההחלטה, והוא אינו ניתן לגירוש כל עוד לא מוצו ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו. על פי AP, הודעת ערעור צריכה להיות מוגשת בתוך 30 יום, ולסרסור ניתנו 60 יום להגיש בקשה לסעד שימנע את הרחקתו.
באופן חריג, זמן קצר לאחר מתן ההחלטה הודיע השופט סלינרדי על פרישתו. המשך ההליך יעבור לשופט הגירה אחר, בעוד עורכי דינו של סרסור נערכים למאבק שעשוי להגיע בהמשך גם לבית המשפט הפדרלי לערעורים.