הכותרות מאתמול על סיורי קבלנים מצרים בשטח ממנו נעקר הישוב עצמונה, והידיעות לפיהן במקום תוקם "רפיח הירוקה" שתקלוט לתוכה עשרות אלפי עזתים - זיעזעו לבבות רבים.
שנה חלפה מאז יצאה לדרך "תכנית טראמפ לעזה", שנה שבמהלכה חמאס לא עשה אפילו צעד קטן של פירוז, אדרבא: הוא ממשיך לגייס, לאמן, ולבצע יום יום פיגועים נגדנו . אז מה פתאום הכנות לשיקום עכשיו? ועוד על אדמות עצמונה?
התכנית האמתית והנכונה לעזה צריכה להיות כיבוש מלא שלה, חיסול חמאס, ריבונות, התיישבות, וכמובן הגירה. עזה היא חלק מארץ ישראל, לא פחות מחברון ומירושלים, פשענו כשנטשנו אותה, שילמנו מחיר דמים נורא על כך, ועתה עלינו לתקן, ממש כפי שתיקנו בצפון השומרון.
ההחלטה לקבל את תכנית טראמפ לעזה היתה טעות איומה, ולא רק בגלל הפניית העורף לזכותנו על עזה כחלק מא"י, ולגעגועי משפחות העקורים שהגלינו ממנה בעוול ובאיוולת; גם מהטעם הבטחוני הפשוט, שטבח אכזרי כמו זה שבוצע נגדנו בשמחת תורה תשפ"ד, חייב להסתיים בנצחון ברור שלנו ובהפסד צורב של האויב, הפסד בקרקע, לתמיד; וכמובן גם בשל הדמיון המטריד והמחריד לניסיון הכושל הקודם להקים שלטון עצמי ש"ילחם בטרור וישמור על הבטחון" במקומנו - נסיון אוסלו שכבר נכשל קשות, גם בעזה וגם ביו"ש.
ובכל זאת, יש בה שני יתרונות חשובים: הראשון - המטרה מספר אחת שלה, שקיבלה קונצנזוס בינלאומי, היא פירוק חמאס מנשקו ומכל עמדה שלטונית ברצועת עזה ופירוז מלא של הרצועה; והשני - מצב-הפתיחה שלה, כשצה"ל שולט ברוב שטח הרצועה והאחריות הבטחונית הכוללת מסורה לנו.
הצבענו לפני שנה נגד ההסכם שהוביל לתכנית הזו, אבל נשארנו בממשלה מתוך אחריות לאומית, כדי לעמוד על משמר הקווים האדומים, ולוודא שהאיזונים והבלמים שנקבעו לגביה - אכן נשמרים, ושהיעד של הסרת כל איום מעזה כלפי ישראל - ממשיך להיות המצפן לפיו מתקבלות ההחלטות. זו המטרה הראשית שהגדרנו למלחמה, היא כתב-ההתחייבות בינינו ובין חיילינו, כלפי תושבי חבל התקומה, וכלפי עתיד מדינת ישראל. וכאמור, זו המטרה מספר אחת גם של "תכנית טראמפ".
הקו האדום הראשי הוא קו הנאמנות לאותה מטרת-על, והוא קובע שלפני פירוק מלא של חמאס מנשקו ומשלטונו, ופירוז מלא של רצועת עזה כולה - לא יהיה שום שיקום, שום כניסה של כחות זרים משום סוג ובוודאי שום נסיגה של צה"ל. לעקרון-על זה, שגם ראשי "מועצת השלום" הסכימו (בתום דיון נוקב!) לקבל לפני כחודש ימים, יש "חריג" אחד והוא תכנית "רפיח הירוקה" אליה התחייב ראש הממשלה כבר בראשית הדרך (שלא בידיעתנו ולא על דעתנו).
תכנית רפיח הירוקה נועדה לייצר "פיילוט", כלומר: ניסוי, ברעיון-המוביל של תכנית טראמפ: ניתוק התלות האזרחית של העזתים בחמאס. לפי ה"פיילוט" הזה, יוקם מחנה מגורים זמניים בשטח שהיום נמצא בשליטת צה"ל, ואוכלוסיה עזתית תוכל להתגורר בו לאחר בידוק ובירור שאינה משתייכת לחמאס, ולחיות לראשונה לא תחת שלטון ארגון הטרור הזה. פיילוט רפיח הירוקה לא יכלול שיקום, אלא מגורים זמניים בלבד. במקביל, ילקח מהאזור שבשליטת חמאס שטח בגודל דומה, שיפורז לחלוטין. עד לשבוע שעבר היה ברור שה"פיילוט" הוא "מקרה חריג", ותו לא.
אלא שבשבוע שעבר נראה היה ששוב "מועצת השלום" מפרה את הסיכומים: בכינוס רשמי בשולי עצרת האו"ם בניו יורק, הוצג פיילוט רפיח הירוקה לא כ"חריג", אלא כשלב ראשון של תהליך רב-שלבי, שיתבצע "אזור אחר אזור", מדרום הרצועה ועד לצפונה, עד שיקיף את כל הרצועה כולה , 365 קמ"ר. לכל אזור שיפורז - אמרו ראשי "מועצת השלום" - יכנס הממשל ה"פלסטיני" החדש ואילו צה"ל יסוג ממנו.
תכנית השלבים החדשה הזו, אינה אלא נסיון למוסס את עקרון-העל הדורש פירוז מלא כתנאי-סף, באמצעות שיטת סלאמי, הזכורה לרעה מימי אוסלו. המצגת שהוצגה בכנס בניו יורק אינה אלא מצג-שווא של כאילו-נאמנות לעקרונות המוסכמים, אבל בפועל רמיסה שלהם ברגל גסה.
בראשית השבוע שלחנו, שר האוצר ואני, מכתב רשמי לראש הממשלה ובו דרישה להבהרה ישראלית פומבית וחד-משמעית השוללת לחלוטין את שיטת הסלאמי הזו, ואת השימוש הערמומי במה שהוגדר כ"חריג" - כ"מקפצה" לנורמת התנהלות כוללת, הסותרת את כל הסיכומים. ברור שכל עוד תכנית הסלאמי לא מבוטלת ע"י "מועצת השלום" - קידום ה"פיילוט" מסכן את בטחון ישראל, ואסור שיתבצע.
זו לא הפעם הראשונה ש"מועצת השלום" פועלת באופן חתרני בניגוד גמור לסיכומים שלה עם ישראל, ולכן זו גם לא הפעם הראשונה שאנחנו נדרשים להתייצב מול מזימותיה ולמנוע פגיעה בבטחון ישראל ועמידה על הקווים האדומים שלנו. לא רצינו בתכנית טראמפ לעזה, אבל משהתקבלה - תפקידנו להיות שומרי הסף שלה, ואת התפקיד הזה נבצע באמונה ובאחריות.
"זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם, ליצחק וליעקב לאמור לזרע אתננה" - אומר הקב"ה למשה רבנו בעומדו על הר נבו, ורש"י מבאר: "כדי שתלך ותאמר לאברהם, ליצחק וליעקב: שבועה שנשבע לכם הקב"ה, קיימה".
המעמד הזה מתרחש אמנם באיחור של ארבעים שנה - תוצאת חטא המרגלים והמאיסה בארץ חמדה, אבל דבר הקב"ה יקום לעולם, ועם ישראל שאמר "לא נעלה" - עומד להיכנס לארץ שהובטחה לאבותיו. ואף אנו, שבמו ידינו עקרנו את עצמנו מאדמתנו, שמאסנו בארץ חמדתנו, ושחזרנו עליה כמעט בעל-כורחנו, אף אנו נגיע לשלב שתתקיים בנו הבטחת הקב"ה לאבותינו, וננחל את ארץ נחלתנו. חובתנו לפעול כדי שהרגע הזה יגיע במהרה.