שלוש שנים אחרי שנחטפה לרצועת עזה, שורדת השבי אמילי דמארי פרסמה היום תמונות מתקופת השבי, שבהן היא נראית פצועה בבית החולים שיפא.
לצד התיעוד חזרה דמארי אל השעות הראשונות לאחר חטיפתה ואל הטיפול שקיבלה בעזה, וכתבה: "מי שמבין קצת רפואה יכול להבין שזה שאני כאן זה נס".
בפוסט שפרסמה בעמוד האינסטגרם שלה תיארה דמארי היכן הייתה בדיוק שלוש שנים קודם לכן, בשמחת תורה. "לפני שלוש שנים בשעה הזאת בשמחת תורה, הייתי עמוק עמוק ברצועת עזה", כתבה.
דמארי סיפרה כי נחטפה יחד עם גלי ברמן, שאותו תיארה כ"חבר הכי טוב שיכולתי לבקש", וציינה כי הוא הגיע להיות לצדה ברגעים הקשים ביותר. "ברגעים הכי מפחידים של החיים. ברגעים שגיליתי מחדש את הביטוי 'פחד מוות'", כתבה.
בתמונות שפרסמה נראית דמארי בבית החולים שיפא בעיר עזה. היא תיארה את מה שחוותה שם: "לא אשכח לעולם. אני בתוך חדר מגעיל מלא בדם, גופה על הרצפה לידי, ניגש 'דוקטור' ומציג את עצמו כד"ר חמאס כשאיתו עוד עשרה מפלצות עם קלאצ'ניקוב על הראש שלי ואני רק מתפללת לאלוהים שישמור עליי בסיטואציה הזו".
דמארי התייחסה גם לפציעות שמהן סבלה ולמצבה במהלך החודשים שבהם הוחזקה בעזה. לדבריה, במשך ארבעה חודשים המשיכה רגלה לדמם מפצע ירי פתוח. גם התפרים שבידה, שאמורים היו לדבריה להיות מוסרים לאחר 14 יום, נותרו בה במשך שנה.
"ארבעה חודשים שהרגל המשיכה לדמם בתוך עזה עם פצע ירי פתוח, תפרים שמורידים אחרי 14 יום נשארו ביד שלי 365 ימים. והנני כאן", כתבה.
בהמשך הפוסט הודתה דמארי למי שלדבריה סייעו לה לשרוד. "תודה לקדוש ברוך הוא, תודה למשפחה שלי, תודה לכוחות הביטחון על נס אמיתי, תודה ששרדתי את הנורא מכל בעזרת כל אלה שהיו איתי שם ובעיקר רומי גונן אחת!".
את דבריה חתמה במסר לעם ישראל, שלדבריה לא הפסיק לפעול למען החטופים ולמען חזרתם. היא הודתה לציבור "שלרגע לא הפסיק להילחם עלינו שנוכל לחזור להתחבק איתכם, לספר לכם ולהשתקם איתכם לנצח".
"אוהבת אתכם ויותר מהכל אוהבת את החיים", סיימה דמארי את הפוסט, והוסיפה: "שמחת תורה תשפ"ז".