אסף רג'ואן, שהיה בין הנוסעים שפעלו נגד המחבל בטיסת פליי דובאי, פרסם פוסט שבו חזר לרגעי הדרמה במטוס וסיפר על התובנה שאליה הגיע רק לאחר האירוע: לדבריו, כמעט לכל אחד מהנוסעים היה תפקיד בהתמודדות ובמניעת האסון.
"מאז האירוע של מניעת השתלטות המחבל על טיסת פליי דובאי, דובר הרבה בתקשורת ונשאלתי פעמים רבות מהם לדעתי הגורמים שהביאו למניעת האסון הנוראי שיכול היה ליפול על העם שלנו במידה והמחבל הנתעב היה מצליח בתוכניותיו", כתב רג'ואן. "אני חושב שהיום קיבלתי תשובה מאוד מיוחדת ומעניינת לנושא הזה".
לדבריו, התמונה המלאה התבררה לאחר שקבוצה מנוסעי הטיסה התראיינה לערוץ בינלאומי. במהלך השיחה תיאר כל אחד מהם את האירוע מנקודת מבטו, ואז הבינו הנוסעים עד כמה הפעולות השונות שביצעו בזמן אמת התחברו זו לזו.
"הבנו שלכל נוסע בטיסה היה תפקיד", כתב רג'ואן, ואף הדגיש באנגלית: "Every passenger on the flight has a role".
רג'ואן פירט כמה מהפעולות שביצעו הנוסעים במהלך האירוע. לדבריו, אחד מהם היה אחראי על התקשורת מול המערך הביטחוני בישראל, בעוד נוסע אחר סיפק נקודה חמה בטלפון הנייד ודאג להעביר אותה לנוסעים נוספים.
נוסעת אחרת ישבה וקראה תהילים, ואחד הנוסעים העביר חוטי אוזניות ששימשו לקשירת המחבל. נוסעים אחרים עקבו אחר מפת ה-GPS ועדכנו היכן המטוס צפוי לנחות. לדבריו, נוסעת אוסטרלית הייתה היחידה במטוס שהצליחה להוציא שיחות לישראל בזמן שהמטוס היה בסעודיה.
רג'ואן הודה גם לנוסעים נוספים שסייעו במהלך האירוע, וכן לאשתו, להורים ולילדים שהיו על המטוס. "כמובן שלאחר שהאירוע הסתיים והגענו בשלום לאדמת ארץ ישראל הרגשתי צורך להודות להרבה אנשים", כתב. "הנוסעים ששיתפו פעולה, לאשתי הלביאה ולכל האימהות והאבות ששמרו על יקיריהם, לילדים שהתנהגו בקור רוח, ולכל נוסע במטוס שהיה ישראלי".
אחרי האירוע החליט רג'ואן להגיע בבוקר (שבת) לבית הכנסת ולברך ברכת הגומל. לדבריו, אף שאינו אדם דתי ואינו נוהג לחפש סימנים בכל דבר, דווקא שם התרחש רגע שהותיר בו רושם עמוק.
"באופן אקראי לחלוטין, קראתי היום בבית הכנסת את פרשת דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ו: אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים", כתב.
לדבריו, המילים קיבלו עבורו משמעות אחרת לחלוטין בעקבות האירועים שעבר במטוס. "קראתי את הפסוק, עצרתי והצטמררתי, ויחד איתי כל יתר המתפללים שהכירו את הסיפור ושמעו למה אני איתם שם".
רג'ואן הוסיף: "אחרי כל מה שקרה בטיסה, אחרי הפחד, אחרי ההסתערות, ואחרי ההבנה כמה דק היה הגבול בין חיים למוות - למצוא את עצמי דווקא מול המילים האלה, 'רוכב שמים בעזרך', היה רגע שקשה לי להסביר".
הוא נמנע מלקבוע מה משמעות צירוף הנסיבות, אך תיאר את התחושה שליוותה אותו באותו רגע. "אני לא יודע אם זו השגחה, צירוף מקרים, או פשוט רגע שקיבל עבורי משמעות עמוקה במיוחד".
את הפוסט חתם במסר קצר: "אבל היום, בבית הכנסת, בברכת הגומל, הרגשתי בעיקר דבר אחד: תודה. תודה על החיים. תודה על הנס. ותודה על הזכות לעמוד כאן ולספר עליו. עם ישראל חי".