בית המשפט המחוזי מרכז-לוד חייב את העיתונאית הדס שטייף ואת המדינה, מכוח אחריותה השילוחית של גלי צה"ל, לפצות את יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ב-450 אלף שקלים בעקבות הפריצה לטלפונים הניידים שלו והפגיעה בפרטיותו. בנוסף נפסקו לטובת נוה הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.
סגן נשיא בית המשפט השופט אורן שוורץ קבע בפסק הדין כי שטייף לא הייתה גורם פסיבי בפרשה, אלא "הגורם המחולל והמתווך" שיזם וקידם את הפריצה לטלפונים המוגנים בסיסמה.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעה אזרחית שהגיש נוה נגד שטייף וגלי צה"ל בעקבות האירועים שהובילו לפתיחת החקירה בפרשה שכונתה "מין תמורת מינוי".
נוה תבע במקור פיצויים בסך שבעה מיליון שקלים. בתביעה טען כי אחד ממכשירי הטלפון שלו הגיע לידי שטייף, נפרץ בסיוע מומחה וכי נעשה שימוש בתכנים שהופקו ממנו. שטייף קיבלה בזמנו חסינות מהעמדה לדין פלילי בקשר לדרך שבה הושגו החומרים, בתמורה להעברת המידע למשטרה.
בפסק הדין מתח השופט שוורץ ביקורת חריפה על התנהלותה של שטייף וקבע כי לא הייתה רק מי שקיבלה לידיה מידע שכבר הופק, אלא הייתה מעורבת באופן פעיל בהשגתו.
"ממכלול הראיות שהובאו לפניי עולה כי שטייף לא הייתה דמות סבילה, אלא שימשה כגורם המחולל והמתווך אשר יזם וקידם את הפריצה לטלפונים המוגנים בסיסמה", כתב השופט.
לדבריו, שטייף גייסה את מי שביצע את הפריצה למכשירים והייתה מודעת לאופן שבו הושג המידע. "לא זו בלבד שלא הוכח תום לב מצדה של שטייף, אלא שהעובדות מלמדות על התנהלות אקטיבית ומודעת המצויה בשדה הפלילי", קבע.
השופט התייחס גם לעדותו של מי שסייע בפריצת המכשירים, שלפיה שטייף ביקשה ממנו לנסות לפתוח אותם כדי לבדוק אם נמצא בהם חומר בעל ערך עיתונאי, וביקשה שאם לא יצליח - יחזיר לה אותם מבלי לערב גורמים נוספים.
עוד נקבע כי שטייף נפגשה עמו בביתו וצפתה במידע שהופק ממכשירי הטלפון של נוה כשהוא מוצג על מסך. "בהתחשב בכל אלה אני קובע כי שטייף הייתה מודעת היטב לאופן הפסול שבו הופק המידע מתוך מכשירי הטלפון", כתב השופט.
הפרשה החלה בשנת 2019, לאחר שטלפון של נוה הגיע לידי שטייף ונפרץ. בתכנים שהופקו ממנו נמצא מידע שהוביל לפתיחת חקירה פלילית בחשד להתערבות בהליכי מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני.
במרכז החקירה עמד הקשר בין נוה, שכיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין וכחבר הוועדה לבחירת שופטים, לבין השופטת אתי כרייף. השניים אישרו כי התקיים ביניהם קשר אינטימי.
המשטרה סברה בתום החקירה כי התגבשה תשתית ראייתית נגד נוה וכרייף, ובדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע.
אלא שלאחר השימוע החליטה פרקליטות המדינה במרץ 2021 לסגור את התיק. המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר קבע כי למרות "ממצאים עובדתיים קשים" שעלו בחקירה, אין סיכוי סביר להרשעה.
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה היה האופן שבו הושגו הראיות. בפרקליטות קבעו כי הפריצה לטלפונים האישיים של נוה גרמה לפגיעה קשה בפרטיותו והעלתה ספק ממשי בשאלה אם בית המשפט יסכים לקבל את החומרים כראיה, בפרט לאחר שהוחלט שאין תשתית מספקת לעבירת שוחד.
כרייף פרשה מכס השיפוט והתחייבה שלא לשוב אליו.
במקביל להליך הפלילי, הגיש נוה את התביעה האזרחית נגד שטייף וגלי צה"ל. כעת, שנים לאחר הפריצה שהובילה לפתיחת אחת הפרשות הבולטות במערכת המשפט, קבע בית המשפט כי שטייף הייתה מעורבת באופן פעיל ומודע בפריצה וחייב אותה ואת גלי צה"ל בפיצוי של כ-600 אלף שקלים.
עו"ד דודי זילברבוים, המייצג את הדס שטייף, מסר: "בית המשפט קבע כי מטרתה המרכזית של שטייף הייתה ביצוע תחקיר עיתונאי שבתחום עיסוקה, ובנושא שהיה בו עניין ציבורי מובהק של יחסים פסולים במינוי שופטים. כמו כן נקבע כי הפרסומים לא היו כוזבים, אלא שיקפו את המציאות העובדתית והתבססו על תכתובות אותנטיות. בדין קבע בית המשפט שגלי צה"ל אחראית על פעולותיה. לא בכדי דחה בית המשפט במלואה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני, ואת הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות העמיד על עשירית מהסכום שתבע נוה. אנו לומדים את פסק הדין, ובגלל החשיבות הגדולה וההשפעה על עבודת עיתונאים, נשקול להגיש ערעור".