אני מניח שלא מעט מזקני המפד"ל, עושים כעת רונדלים בקברם, בידיעה שהאות ב' המיתולוגית, שהיתה באופן מסורתי האות של מפלגתם בבחירות לכנסת, שייכת כעת למפלגה שהם בוודאי סולדים בכל ליבם מהאידיאולוגיה שלה ושל העומד בראשה.
מדובר במפלגת 'עוצמה יהודית' בראשותו של איתמר בן גביר, יורשה של מפלגת כך הכהניסטית. ואילו המפלגה ששמה 'הציונות הדתית', תבוטא זו הפעם השניה דווקא באות ט', שגם לה משמעות החורגת בהרבה ממשנת הציונות-הדתית.
אני רוצה להתייחס להיסטוריה המופלאה של האותיות על פתקי הקלפי של שתי המפלגה: ה-ב' וה-ט'.
נתחיל דווקא בט', הצעירה יותר. מה משמעות האות ט'? למה דווקא ט'? אז למי שלא זוכר, ט' פירושו טרנספר. של ערבים כמובן. זה לא סתם חידוד, זו מהות האות. זו היתה האות של מפלגת 'מולדת' שהקים רחבעם זאבי לקראת הבחירות לכנסת ה-12 בשנת 1988. 'גנדי' ביקש בכוונה את האות הזאת, שכן מהות מפלגתו היתה פתרון מדיני שיתבסס על טרנספר מרצון של ערביי יש"ע.
האות הזו ליוותה אותו גם במערכות הבחירות הבאות, בשנים 1992 ו-1996. לקראת הבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1999, התאחדה 'מולדת' עם שתי מפלגות חדשות שלא היו קיימות לפני כן, 'תקומה' בראשות חנן פורת ז"ל ו'חירות' של בני בגין - והקימה את 'האיחוד הלאומי'. האות על הפתק היתה ה-ט' שהביא איתו גנדי מ'מולדת', ה-ט' של הטרנספר, כשלפניה נוספה האות י', אולי בגלל שראש הרשימה בני בגין לא הסכים לעמוד בראש רשימה שהפתק שלה נושא את הט' המובהקת של הטרנספר.
בבחירות לכנסת ה-16 התמודדה מפלגת 'האיחוד הלאומי' יחד עם 'ישראל ביתנו' של אביגדור ליברמן, כשהאות על הפתק לקלפי היתה ה-ל' של ליברמן, שעמד גם בראש הרשימה. האות ט' נמסרה זמנית למפלגת 'רע"ש - זכויות הגבר במשפחה' שלא עברה את אחוז החסימה.
3 שנים אח"כ, בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006, התמודד ליברמן לבדו תחת האות ל'. 'האיחוד לאומי' חבר הפעם למפד"ל תחת השם 'רשימה יהודית לאומית מאוחדת'. המפד"ל הביאה את האות ב' המסורתית שלה, האיחוד הלאומי את הט' שלו, ועל הפתק הופיעו האותיות טב.
האיחוד הזה החזיק מעמד בדיוק כנסת אחת. בבחירות לכנסת ה-18 בשנת 2009 שוב התפרקה החבילה. 'האיחוד הלאומי' שב והתמודד עצמאית תחת האות ט' שכבר היתה בכיסה, והמפד"ל שהפכה ל'בית היהודי' שמרה על הב' ההיסטורית שלה. היא המשיכה עם 'האיחוד הלאומי' גם בבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013, שחזרה לרשימה משותפת עם המפד"ל תחת האותיות טב, וכך גם בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, וגם ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' לכנסת ה-21, אלו שקיבלו את התואר 'בחירות 2019א''. האותיות טב ליוו את רשימת 'ימינה בראשות איילת שקד הבית היהודי - האיחוד הלאומי - הימין החדש' בבחירות לכנסת לכנסת ה-23 בשנת 2020. בחירות לכנסת ה-24 בשנת 2021 האות ט' ניתנה למפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. 'עוצמה יהודית' בראשות בן-גביר לא התמודדה באותן בחירות.
בבחירות הקודמות, בשנת 2022, מפלגת 'הציונות הדתית' רצה שוב תחת הט' של הטרנספר, רעיון שמעולם לא היה חלק מהשקפת העולם המדינית הבסיסית בציונות הדתית, יחד עם 'עוצמה יהודית' של בן-גביר ומפלגת 'נעם'. באופן אירוני, מכל מרכיבי ה'בלוק' הטכני של 'הציונות הדתית' בבחירות הקודמות, דווקא 'עוצמה יהודית' בראשות איתמר בן גביר היתה היחידה שממש מזוהה עם האות שעל הפתק לקלפי.
ואילו ימינה בראשות נפתלי בנט חזרה לאות המסורתית ב'.
אגודת ישראל והקשר לאות ב'
וכעת לאות ב'. עוד בטרם היות הכנסת, בבחירות לאספה המכוננת (שהפכה את עצמה לכנסת הראשונה) אשר התקיימו ב-כ"ד בטבת תש"ט, 25 בינואר 1949, השתתפה 'החזית הדתית המאוחדת' - רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי.
הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המדינה בה היו מאוחדות כל המפלגות הדתיות והחרדיות בכנסת ברשימה אחת (אם כי היו עוד מספר מפלגות דתיות קטנות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה). האות על הפתק לרשימה הזו, שזכתה ל-16 מנדטים, היתה - ב'. ראשי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל, הגלגול הקודם של 'יהדות התורה' - הרב יצחק מאיר לוין, הרב קלמן כהנא, הרב בנימין מינץ זכר צדיקים לברכה - התמודדו בראשית המדינה לכנסת תחת האות הציונית-דתית ב'.
שנתיים אח"כ, בבחירות לכנסת השנייה, ב-30 ביולי 1951, כ"ו בתמוז תשי"א, התפרקה החזית הדתית - כולל פילוג בציונות הדתית. האות ב' היתה על הפתק של מפלגת 'המזרחי', שבה דמויות נשכחות מההיסטוריה הציונית-דתית, כמו שלמה-ישראל בן-מאיר (בנו שאף הוא היה ח"כ יהיה לימים מפורסם ממנו: ד"ר יהודה בן-מאיר), מרדכי נורוק ודוד-צבי פנקס שזכור בעיקר בזכות הרחוב על שמו בתל-אביב.
הפועל המזרחי, בראשו דמויות שהיו לימים מראשי המפד"ל בהם משה שפירא (עדיין בלי השם 'חיים'), משה אונא, יצחק רפאל, יוסף בורג, זרח ורהפטיג, ומיכאל חזני, קיבלה את האות ו'.
מאז הבחירות לכנסת השלישית ב-ז' באב תשט"ו, 26 ביולי 1955, ליוותה האות ב' את האיחוד של שתי המפלגות, תחת השם המפד"ל - המפלגה הדתית לאומית, עם או בלי ט' לצידה. (האות ו' של המזרחי התגלגלה הרחק שמאלה, כשהפכה לאות של רק"ח - הרשימה הקומוניסטית החדשה, שבהמשך גלגוליה היא כיום חלק מהרשימה המשותפת של המפלגות הערביות). האות ב' נשארה גם כשהמפד"ל הפכה ל'בית היהודי' בשנת 2009. היא נשמרה למפלגה בכל הצירופים עם מפלגות אחרות, כמו הריצה המשותפת עם האיחוד הלאומי בשנת 2006 לכנסת ה-17, תחת האותיות טב, וכך גם בבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013.
בבחירות הקודמות ניתנה האות ב' למפלגת 'הבית היהודי' בראשותה של איילת שקד, 'הבית היהודי' לא עברה את אחוז החסימה, והאות ב' חזרה למאגר האותיות החופשיות - וכעת ניתנה למפלגתו של בן-גביר. מי יגל עפר מעיניכם, זקני המפד"ל...