ספרו החדש של הרב יצחק חיים סבתו, ראש הישיבה הגבוהה במצפה יריחו, "באר לחי", מבקש לקחת את הלומד למסע בין רובדי התורה - מן הפשט אל הרמז, הדרש והסוד, ובחזרה אל החיים ועבודת ה'.
בכריכת הספר מתואר "באר לחי" כ"'טיול בפרדס' - מסע מעמיק, רענן ומלא חדווה במרחבי תורת ארץ ישראל". בכל פרשה מובאים שלושה או ארבעה מאמרים, באורך המבקש לאפשר ללומד לעבור "תהליך עמוק אך ממוקד". נקודת המוצא היא הקשבה מדוקדקת לפסוקי התורה: "המילים המתנוצצות ובאות, הביטויים המיוחדים, הרמזים השזורים בין השורות, התמיהות הגדולות" - כל אלה משמשים פתחים לגילוי "המרגליות הגנוזות בעומק הכתובים".
בהקדמה ובמבוא מרחיב הרב סבתו על דרך הלימוד שמאחורי המאמרים. "דרכנו היא דרך 'טיול בפרדס'", הוא כותב, ומדגיש כי הפשט, הרמז, הדרש והסוד אינם דרכי לימוד המתקיימות זו לצד זו בלבד, אלא רבדים המאירים ומשלימים זה את זה. לדבריו, "אי אפשר להבין בשלמות הפשט ללא שימת לב לרמז, לדרש ולסוד", כשם שגם הדרש זקוק לעוגן בפשט ובשאלות העולות ממנו.
את המפגש הזה הוא מתאר באמצעות הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף". הפשט הוא הכסף הנראה תחילה, ואילו ההתבוננות מגלה את הזהב המתנוצץ מתוכו. "תחילה רואים את הפשט היפה ככסף", הוא כותב, "וכשמתבוננים וזוכים לפקיחת עין, פתאום רואים את הזהב - התוכן הפנימי המופיע מבעד לפשט ומתנוצץ מתוכו".
דרך נוספת המתוארת במבוא היא היכולת "למקדח ולמחרז": לחדור לעומקו של כל רעיון, ובמקביל לחרוז יחד מקורות ורעיונות הנראים לעיתים רחוקים זה מזה. כך מתחברים תורה שבכתב ותורה שבעל פה, פסוקים ודברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, למהלך אחד.
ברקע הספר עומדת במובהק תורת ארץ ישראל. הרב סבתו מסביר כי השם "באר לחי" רומז ל"באר לחי רואי", מקום תפילתו ועבודתו של יצחק אבינו, אך גם לתורה שקיבל ממרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "מפי תלמידי תלמידיו ומספריו הקדושים".
אלא שהיעד אינו חידוש אינטלקטואלי בלבד. כפי שנכתב בכריכת הספר, המאמרים "יורדים אל החיים עצמם ומורים דרך לתיקון המידות, לבירור הדעות ולעבודת ה' מתוך שמחה". במילות המחבר, מטרת "באר לחי" היא להיות "באר המנביעה מים חיים רעננים לצמאים לדבר ה', לחפצים הגבה עוף ולהעמיק שאלה, לאוהבי ה' וחפצי עבודתו".
מקום נרחב בהקדמה מקדיש הרב סבתו להכרת הטוב לרבותיו ולמי שעיצבו את עולמו התורני. בראשם הוא מזכיר את אביו, ראש הישיבה הרב שבתי סבתו, "שאת אוצרות תורתו ספגתי משחר נעורי ועד עתה", וממנו, קיבל את "חדוות חידוש תורה לאמיתו".
לצד אביו הוא מודה לרב נחום רכל, שפתח לפניו את שערי תורת הרב קוק; לדודו הרב חיים סבתו, שממנו למד את עיקרי לימוד העיון בש"ס ובפוסקים; ולרב יהושע שפירא, שפתח בפניו "אוצרות דעת אמונה וחסידות, בעמקות וחריפות וחדווה". עוד הוא מזכיר את גדולי הדור הקודם הרב מרדכי אליהו, שאותו "שימשתי לפניו וקרבני באור פניו, והרבה ספגתי מרוחו הטהורה, תורתו ומידותיו", והרב אברהם שפירא, "שרבות שיחרתי פניו, ותורתו, חריפותו ושמחתו הולכים לפני".