כתב ההגנה המלא של סא"ל אריה עמידרור, קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, נחשף הבוקר (שלישי) לראשונה בגלי צה"ל על ידי הכתב הצבאי דורון קדוש.
המסמכים שופכים אור על קו ההגנה של אחד מקציני המודיעין המרכזיים בגזרת עזה ערב מתקפת חמאס - ועל ניסיונו להתנער מאחריות מקצועית להיעדר ההתרעה למלחמה.
עמידרור עתר כבר בחודש מרץ 2026 נגד הליך הדחתו מצה"ל. העתירה התנהלה עד כה תחת מעטה של חשאיות, וגם לאחר שבית המשפט דחה את טענותיו הוטל צו איסור פרסום על כלל המסמכים. כעת נחשפים לראשונה כתב ההגנה שלו ותגובת הצבא, ובהם טענות חריפות בנוגע לאחריות למחדל, לתחקירים שנערכו בצה"ל ולהחלטה להדיחו.
אחד הצירים המרכזיים בטענותיו של עמידרור נוגע לנגדת ו' מיחידה 8200, שהתריעה בחודשים שקדמו למתקפה על תרגילי חמאס ועל המשמעויות העולות מהם. עמידרור טוען כי עבודתה בנושא נעשתה מלכתחילה בעקבות הנחיה שלו.
"עם כניסתי לתפקיד קמ"ן אוגדת עזה... הנחיתי גוף מסוים ביחידה 8200 להפיק תרגילי אימונים של חמאס, על מנת לעמוד על יכולותיו הטקטיות של האויב", נטען במסמכים. לדבריו, "בעקבות הנחיה שנתן העותר ובהוראת מפקדיה - ביצעה הנגדת ו' את הפקת התרגיל".
במסגרת העתירה חושף עמידרור גם התכתבות בינו לבין הנגדת. באחת ההודעות כתב לה: "למען הסר ספק, מטרת המייל שלי לא הייתה להוריד אלא להרים. ובכל מקרה לא נראה לי שזו נקודה 'מחלוקת מוחלטת ונחרצת', כי ברור שככל שירבו החומרים שיופצו מרחב ההסכמה ילך ויגדל... אנחנו בתחילת הדרך".
באמצעות ההתכתבות מבקש עמידרור לדחות את הטענה שלפיה ביטל לחלוטין את התרעותיה. הוא טוען כי אף יזם דיון בנושא, "במטרה לאתגר את הקונספציה, ולבחון את הנחות היסוד של האוגדה באשר לדפ"א לפיה ביכולת החמאס ובכוונתו להוציא לפועל פשיטה בודדת או רחבה".
עמידרור מוסיף כי סיכום אותה פגישה הופץ עד לרמת הרמטכ"ל, וטוען כי בכך פעל "כדי לערער ולאתגר את הנחות היסוד". לדבריו, הפרטים הללו לא קיבלו את המשקל הראוי בהחלטה להדיחו.
אלא שמול גרסתו ניצבות עובדות אחרות העולות מההתנהלות באותה תקופה. לפי הדיווח, עמידרור לא זימן את הנגדת ו' לדיון המדובר ולא אפשר לה להציג בו את טענותיה. גם מפקד האוגדה לא עודכן בהתפתחויות המודיעיניות עד לשלב מאוחר, והדיון בנושא נקבע רק לאחר החגים - פרט שעמידרור עצמו מאשר בעתירה. הפער הזה עומד בלב המחלוקת סביב טענתו כי פעל בזמן אמת כדי לערער על הקונספציה.
אלא שהטענה החריגה ביותר שמעלה קצין המודיעין לשעבר נוגעת לעצם אחריותו להיעדר ההתרעה.
"העותר כופר בטענה כי כשל מקצועית, או שהוא נושא באחריות פיקודית או מקצועית להיעדר התרעה למלחמה", נכתב בעתירה. בהמשך מופיעה קביעה חדה עוד יותר: "משימת התרעה למלחמה אינה באחריות מודיעין האוגדה".
בצה"ל מציגים עמדה הפוכה. בתגובה לעתירה, שנחשפת גם היא לראשונה, מגדיר הצבא את תפקידו של קמ"ן אוגדת עזה: "קמ"ן אוגדת עזה מוביל את כלל מאמצי האיסוף, ניתוח והנגשת המודיעין בגזרה - ניהול תמונת המודיעין, התרעה, איסוף ומחקר, ייעוץ פיקודי".
מהמסמכים עולה גם כי תפקיד קמ"ן האוגדה לא היה תפקידו הבכיר הראשון של עמידרור במודיעין אוגדת עזה. שנים ספורות לפני 7 באוקטובר הוא שימש כרמ"ד המטרות של מודיעין האוגדה, כך שהיכרותו עם הגזרה ועם המערכת המודיעינית שלה נבנתה לאורך יותר מתפקיד אחד.
עמדת הצבא ביחס להתנהלותו חריפה. בתגובה לבית המשפט נכתב כי נמצאו "שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהלות העותר בלילה שקדם ל-7 באוקטובר, וכן עוד קודם לכן, בהערכת הסיכון הביטחוני הנשקף מארגון הטרור חמאס".
בצה"ל הוסיפו: "העותר נושא באחריות אישית לכשלים שנמצאו בהתנהלותו - באופן הפעלת שיקול דעתו, מידת הבקרה שקיים, ורמת המקצועיות שהפגין במסגרת תפקידו. אחריות פיקודית - משמעה אחריות המפקד לנעשה ביחידה שעליה הוא מופקד".
הצבא אף הזהיר את בית המשפט מפני המשמעות הרחבה של קבלת קו הטיעון של עמידרור. לטענתו, קביעה שלפיה ניתן לבחון צעדים פיקודיים רק דרך שאלת האחריות האישית במובנה המשפטי עלולה לפגוע ביכולתו של הרמטכ"ל לנקוט צעדים פיקודיים במקרים אחרים שבהם ימצא צורך בכך. "לתוצאה זו אין לתת יד", נכתב בתגובה.
לקראת סיום כתב ההגנה מציג עמידרור טענה נוספת, שלפיה נגרם לו עוול ביחס למפקדים בכירים אחרים ששירתו במערכת ב-7 באוקטובר.
"העותר הוא המפקד היחיד בצה"ל שמשלם מחיר של ממש, בדמות אובדן זכויותיו, בגין מחדלי הצבא והמדינה, בכל הקשור למודיעין והתרעה מפני כוונות ארגון הטרור חמאס", טען.
עמידרור מזכיר בהקשר זה שורה של מפקדים בכירים, ובהם אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, ראש אגף המבצעים עודד בסיוק, מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד ומפקד 8200 יוסי שריאל. לטענתו, אלה סיימו את תפקידיהם והשתחררו מצה"ל תוך שמירה על מלוא זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות, בעוד שהוא עצמו לא יזכה לאותן זכויות.