1095 ימים עברו מאז 7 באוקטובר 2023. בשלוש השנים שחלפו מאז עברה ישראל דרך מטלטלת: משאול תחתיות למעמד של המעצמה האזורית החזקה במזרח התיכון.
דווקא היום כדאי לעמת את השקרים הקבועים של הרל"ביסטים הסהרוריים, שזוכים להדהוד מצד חלק לא מבוטל מהתקשורת הישראלית.
השקר האחרון הוא כמובן "התחקיר" של שלומי אלדר. בכותרת הראשית של עיתון "הארץ" פורסם כי נתניהו קיבל התרעות מוקדמות ומדויקות ימים לפני טבח 7 באוקטובר. כצפוי, רבים בשמאל אימצו בהתלהבות את הסיפור, שהופרך עוד באותו יום. לא התרעות, לא מוקדמות, לא נתניהו ולא נעליים. אפילו עיתון "הארץ" הפסיק לעסוק בתחקיר. מישהו יכול לומר לי מדוע?
וזהו רק השקר האחרון. כולנו זוכרים כיצד הרל"ביסטים והקפלניסטים הפיצו את הטענה שנתניהו לא רצה להביא לשחרור החטופים. גנרלים ופוליטיקאים הדהדו אותה, והתקשורת הישראלית פמפמה אותה ללא הפסקה.
והנה, רק השבוע התברר בראיון עומק עם שליחו המיוחד של הנשיא ביידן, ברט מקגרוג, שלא דובים ולא יער. לא רק שנתניהו לא מנע את שחרור החטופים, אלא שמדיניות הלחץ הצבאי המסיבי על חמאס היא שהביאה בסופו של דבר למימוש שלושה סבבי שחרור חטופים וסייעה לכך שבניגוד לכל ההערכות, כל חטופינו - החיים והמתים - שבו הביתה.
גם הטענות שלפיהן ישראל אינה מנצחת במלחמה ראויות לבחינה מול המציאות. כדאי להיחשף גם לתקשורת הערבית: אין עיתונאי ערבי רציני אחד שטוען שחמאס, חיזבאללה, החות'ים או איראן ניצחו. כולם מדגישים עד כמה הצליחה ישראל לפגוע באויביה בצורה קשה. זה כמובן לא מפריע לפוליטיקאים מהשמאל ולחלק מהתקשורת להמשיך לטעון שישראל הפסידה.
גם בתחום הכלכלי הצליחה ממשלת נתניהו להשיג הישגים משמעותיים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השקיע כ-39 מיליארד שקלים בשלוש השנים האחרונות בסיוע ישיר ועקיף למילואימניקים ולעסקים. מדובר ב-13 מיליארד שקלים בשנה - יותר ממיליארד שקלים בחודש. מעולם לא הייתה השקעה ממשלתית בהיקף כזה לאורך תקופה כה ארוכה.
ובכל זאת, השמאל ממשיך לטעון שממשלת ישראל נטשה את המילואימניקים ואת העסקים הקטנים. אז מה אם הנתונים שמציגים גורמים מקצועיים מצביעים על תמונה אחרת?
גם בחזית הצבאית ישראל נמצאת בתנופה גדולה. הרגנו בין 40 ל-50 אלף מחבלי חמאס בעזה, חיסלנו את רובו המוחלט של הדרג הפיקודי שלהם והרסנו עשרות אלפי מבנים ותשתיות. צה"ל שולט ביותר מ-60% מהרצועה, ומדי יום מחוסלים יותר מחמישה מחבלים בממוצע. העולם אמנם צועק, אבל בפועל הלחץ הבינלאומי לא עצר את ישראל.
בלבנון התמונה דומה. כפרים שיעיים שלמים בדרום המדינה הפכו לעיי חורבות. צה"ל שולט בדרום לבנון ונמצא בעומק השטח, ובמקומות מסוימים עד אזור נהר הליטני. במקביל החלו שיחות מדיניות עם ממשלת לבנון, מבלי שנאלצנו להוציא את חיילינו מהשטח. חיזבאללה נתון תחת לחץ פנימי ובינלאומי כבד.
מול איראן התמונה ברורה אף יותר. חיל האוויר הפך את שמי טהרן למגרש המשחקים שלו. ישראל פגעה קשות בהנהגה האיראנית, כולל חיסול המנהיג העליון חמינאי וראשי משמרות המהפכה והבסיג'. תוכניות הגרעין והטילים נפגעו אנושות ואיראן קרסה מבחינה כלכלית. משטר האייתולות נמנע ומשקשק מלתקוף את ישראל, בעוד שאת יתר המדינות הוא תוקף כמעט על בסיס יומי.
בסוריה קרס משטר אסד בתוך זמן קצר, יחד עם צבאו. צה"ל שולט במרחבים גדולים ברמת הגולן הסורית. הדרוזים בסוריה רואים בישראל גורם מרכזי לביטחונם, וג'ולאני נזהר מאוד בהתבטאויותיו כלפי ישראל.
בזכות חיילינו והחברה הישראלית כולה, ישראל הפכה את הקערה על פיה. מבור תחתיות למעצמה אזורית.
העבודה טרם הושלמה. ייקח עוד זמן עד שנשמיד את כל אויבינו לחלוטין, אבל זה יקרה רק אם המחנה הלאומי ינצח בבחירות ובראשו יעמוד בנימין נתניהו.
הניסיון מלמד שמועמדים אחרים לראשות הממשלה עלולים להכריז שניצחנו ולמהר לחזור לשולחן המשא ומתן מול אויבינו, מתוך אמונה בסיסמה "שלום עושים עם אויבים".
נתניהו, למי ששכח, עמד מול נשיא אמריקאי, מול אמברגו נשק ומול צו מעצר בינלאומי - ולא מצמץ. יומיים אחרי 7 באוקטובר, בעוד כולנו המומים וחסרי אונים, הוא הצהיר שישראל תשנה את פני המזרח התיכון. רבים לעגו לו, אבל הוא נותר בשלו. והנה, שלוש שנים אחרי, אפשר לראות עד כמה השתנה האזור.
נכון, שילמנו מחירים כואבים מאוד והמלאכה עדיין לא הושלמה. אבל לצבוע הכול בצבעים קודרים אינו רק שקר והטעיה; הדבר מעיד על חוסר האמון והפחד שמדריכים את יריביו הפוליטיים של נתניהו.
מי שרוצה שישראל תמשיך בקו הנוכחי צריך להצביע בבחירות הקרובות למפלגות המחנה הלאומי שעוברות את אחוז החסימה.
בידינו ובנפשנו הדבר.
הכותב היה ראש מטה שר החוץ לדיפלומטיה והסברה והקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב