אוגוסט האנינג מכיר היטב את עולם הריגול. במשך שבע שנים הוא עמד בראש שירות הביון הפדרלי של גרמניה, ה-BND, ונחשף מתוקף תפקידו לסודות הרגישים ביותר של המדינה.
הבוקר (שלישי), יותר משני עשורים אחרי שעזב את התפקיד, הוא נעצר בעצמו בחשד לריגול.
הפרשה שמסעירה את גרמניה כוללת אלפי מסמכים מסווגים, חשד להעברת כסף, קשרים עם גורמי מודיעין זרים וגם חיבור מפתיע לישראל: החקירה שהובילה לחשיפתה החלה בכלל בפרשת חטיפת ילדיה של יורשת המיליונים כריסטינה בלוק, שבה נקשרו גם ישראלים.
האנינג, בן 80, נעצר בביתו בנורדוולדה שבמערב גרמניה. במקביל נעצר בבוואריה מנפרד ד', מי שהיה בעבר ראש לשכתו ובהמשך המשיך לכהן בתפקיד בכיר ב-BND.
לפי התביעה הפדרלית בגרמניה, האנינג חשוד בין היתר בריגול המהווה בגידה במדינה, באיסוף סודות מדינה ובפעילות עבור שירות מודיעין זר. בשלב זה הרשויות אינן חושפות באיזה שירות מודיעין מדובר.
תחקיר משותף של WDR, NDR והעיתון Süddeutsche Zeitung מספק הצצה לאופן שבו התנהלה לכאורה הפרשה במשך שנים.
לפי החשד, כבר באביב 2010, כחמש שנים לאחר שהאנינג עזב את ראשות ה-BND, הוא הגיע להסכמה עם עוזרו לשעבר: מנפרד ד' ימשיך להזרים אליו מידע מתוך שירות הביון, ובתמורה יקבל כסף.
לד' הייתה גישה יוצאת דופן לחומר. לאחר תקופתו כראש לשכתו של האנינג הוא המשיך בשירות, ובין 2012 למרץ 2026 שימש בתפקיד שאפשר לו להיחשף למידע רגיש גם בתקופות כהונתם של ראשי ה-BND הבאים.
כך, לפי החשד, הגיעו לידיו של האנינג לאורך השנים כ-2,000 מסמכים.
לא מדובר רק בניירת פנימית. לפי התחקיר הגרמני, בין החומרים היו מסמכים שהוכנו לקראת ישיבות מודיעיניות בלשכת הקנצלר, וכן דיווחים בנושאים רגישים במיוחד, בהם תוכנית הגרעין האיראנית והצבא הרוסי.
חלק מהמידע, וזה אולי אחד הפרטים המדאיגים ביותר עבור ברלין, כלל גם מודיעין שהגיע לגרמניה משירותי מודיעין של מדינות שותפות. מבחינת שירות ביון, דליפה כזו אינה רק בעיה פנימית: היא עלולה לגרום לשותפים מעבר לים לחשוב פעמיים לפני שהם חולקים מידע רגיש עם הגרמנים.
לפי התביעה, האנינג השתמש במידע במסגרת פעילותו העסקית כיועץ לאחר פרישתו. החוקרים בודקים גם חשד שבמקרה אחד נעשה שימוש בחומר לצורך הכנת ניתוח ביטחוני עבור איש שירות מודיעין זר.
זהותו של השירות לא פורסמה. בתקשורת הגרמנית עסקו גם בקשרים שקיים האנינג לאורך השנים עם גורמים ברוסיה ובסין, אולם בתחקיר של WDR, NDR ו-Süddeutsche Zeitung הודגש כי המקרה שבו הוכן לכאורה אותו ניתוח עבור גורם מודיעיני זר לא היה קשור לרוסיה.
ויש עוד פרט שהופך את הסיפור לחריג: החוקרים הגיעו לכל זה כמעט במקרה.
האנינג כבר היה על הכוונת של הרשויות במסגרת פרשה אחרת לחלוטין - פרשת כריסטינה בלוק, יורשת אימפריית מסעדות גרמנית שעומדת לדין סביב חטיפת שני ילדיה מדנמרק לגרמניה על רקע סכסוך משמורת קשה עם בעלה לשעבר.
הפרשה הזו עוררה עניין גם בישראל. בחקירה נקשרה מעורבותם של ישראלים, בהם גורמי אבטחה, ובפרסומים על הפרשה עלה גם שמם של יוצאי מערכת הביטחון הישראלית.
שמו של האנינג נקשר לחשדות הנוגעים לניסיון קודם להשיב את הילדים לגרמניה, טענות שאותן הכחיש. במסגרת החקירה הגיעו בספטמבר אשתקד חוקרים לביתו ולמשרדו ולקחו עמם ציוד לבדיקה.
שם, לפי התחקיר הגרמני, הגיעה התפנית. על אמצעי אחסון אלקטרוני שנתפס אצל האנינג התגלו מסמכים סודיים של ה-BND. הבעיה הייתה ברורה: האנינג עזב את שירות הביון כבר בנובמבר 2005, ולכן לא הייתה אמורה להיות לו גישה לחומר מודיעיני עדכני.
החוקרים החלו למשוך בחוט, והחשד הלך והתרחב. לפי המקורות הגרמניים, המסמכים העדכניים ביותר שנמצאו היו משנת 2022. במאי השנה כבר פתחה התביעה הפדרלית בחקירה סמויה נגד האנינג ונגד מי שנחשד כמקור שלו בתוך שירות הביון.
החיבור הישראלי, חשוב להדגיש, אינו אומר שהשירות הזר שעבורו פעל האנינג לכאורה הוא ישראלי. המקורות הגרמניים אינם מצביעים על כך. הקשר הישראלי נמצא במסלול שהוביל לחשיפת הפרשה: חקירת פרשת בלוק, שבה נקשרו ישראלים, הובילה לחיפוש אצל האנינג; החיפוש הוביל למסמכים; והמסמכים פתחו חקירת ריגול בלב מערכת המודיעין הגרמנית.
כעת ניצב האנינג במקום שונה מאוד מזה שבו היה במשך שנים. האיש שהיה מופקד על איסוף מודיעין עבור גרמניה נדרש להתמודד עם חשד שהוא עצמו השתמש במידע הסודי של השירות לאחר שפרש ממנו - ושחלק מהמידע אף שימש אותו בקשר עם גורם מודיעיני זר.