כמעט 11 שנים לאחר שעלה עם שלוש משפחות נוספות לבית חגלה במבצע לילי, עזריאל ופנינה פיקאר, תושבי המקום, מספרים על הדרך שעבר היישוב - מארבע משפחות בתנאים בסיסיים ועד לכ-60 משפחות - ועל המשימה הבאה: הקמת היישוב אלישע בפאתי יריחו.
"לפני כמעט אחת עשרה שנה, במבצע לילי בהתראה של שעות ספורות, עברנו לבית חגלה", משחזר פיקאר. "הגענו ארבע משפחות יחד עם המבנים. עובדי ליבי הצדיקים חיברו לחשמל ומים, ובשעה שש בבוקר הגיע המנהל והודיע: 'ניצחתם'".
אלא שכעבור כחודש פונו המשפחות והמבנים נלקחו מהמקום. "לקחו את המבנים וכל הציוד שלנו נותר על אדמת החוואר הלבנה והרכה של בית חגלה", סיפר.
למרות הפינוי, פיקאר וחבריו החליטו שלא לעזוב. "החלטנו להישאר. נשארנו במבנה עם קירות מעץ וחלקים ממנו מרשת, ללא חלונות, עם רצפת בטון".
מאז, לדבריו, בית חגלה צמחה והתפתחה. "כיום בבית חגלה יש שישים משפחות, שני גנים. זכינו לבנות מקווה ובית כנסת".
כעת, אחרי שנות ההתבססות בבית חגלה, פיקאר מספר כי פניהם של התושבים אל המשימה הבאה - הקמת היישוב אלישע בפאתי יריחו.
"אנחנו עוברים למשימה הבאה - יישוב חדש: אלישע, בפאתי יריחו", אמר. "היום, שלא כמו אז, המנופים מונפים באור יום, הקרוואנים בדרך והכול נעשה בתמיכת כל הגורמים ובאישור הממשלה".
פיקאר חתם את דבריו בתחושת סיפוק מהשינוי שעבר האזור לאורך השנים: "זוהי גאולה. ארץ חמדת אבות - שלנו לעד".