שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, צה"ל מפרסם שורה ארוכה של שינויים שבוצעו בזרועות, בפיקודים, בחילות ובאגפים בעקבות לקחי המתקפה - מהאופן שבו אמ"ן אמור לזהות התרעה למלחמה, דרך היערכות חיל האוויר למתקפת פתע ועד לשינוי תפיסת ההגנה על היישובים והגבולות.
אחד השינויים המרכזיים נעשה באגף המודיעין. משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או התפתחות שעלולה לסכן את המדינה ואזרחיה הוצבה בראש סדר העדיפויות והוגדרה כאחריות המרכזית של אמ"ן. לצד זאת נקבעו ארבעה ערכים מובילים לאגף: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת.
בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה, נבחנו מחדש מודלים קיימים ונבנו חדשים, חוזקו חמ"לי ההתרעה בכל הזירות והרמות והוקם חמ"ל התרעה רב-זירתי ורב-דיסציפלינרי, שנועד ליצור תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח.
השינוי באמ"ן נוגע גם לאופן שבו מנתחים את המידע. בצה"ל אומרים כי אתגר ההפתעה ואי-הוודאות הוצב בלב העבודה המודיעינית, תוך מתן מקום גדול יותר לספק, לוויכוח ולבחינה ביקורתית של תפיסות והערכות.
דגש מיוחד ניתן לזיהוי מידע שאינו מתאים להערכה הקיימת ולקולות אחרים שעשויים להצביע על פער בהבנת המציאות ובניתוח יכולות האויב.
גם תפיסת ההתרעה עצמה השתנתה: באמ"ן מבקשים להתמקד בשינויים במוכנות וביכולות האויב, תוך צמצום המשקל שניתן להערכת כוונותיו או ל"סימנים מרגיעים". במסגרת זאת נבנו מחדש מודלים המבוססים על "סימנים מעידים", שנועדו ליצור שפה משותפת בין המחקר, האיסוף והמפקדים המבצעיים.
במקביל הורחב השילוב בין יכולות האיסוף הטכנולוגיות למודיעין מהשטח וחוזקו מרכזי המודיעין ביחידות האיסוף, במטרה ליצור אתגור הדדי בין הגורמים השונים ולחשוף פערים בהבנת המציאות.
אמ"ן ביצע גם רפורמה בהכשרות. הוקמו מסגרות לימוד בתחום האסלאם והמחקר המודיעיני, בשיתוף מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין, ונוסף דגש על מגבלות המודיעין ועל השונות התרבותית והדתית בין ישראל לאויביה.
מחלקת הבקרה הוקמה מחדש במתכונת מורחבת כדי לאתגר באופן שיטתי את הערכות האגף. במקביל הוקמו מחלקה למודיעין בסיסי בחטיבת המחקר, מחלקת תורה והדרכה ו"המדרשה" להכשרת מפקדי מודיעין מדרג הרח"ל ועד סגן-אלוף.
בימים אלה מוקמת גם חטיבת דאטה חדשה, שתפקידה לרכז ולעבד את המידע והידע באמ"ן ולשלב תשתיות מחשוב, דאטה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. בצה"ל רואים גם במעבר יחידות אמ"ן לנגב ובהקמת בסיס אמ"ן אחוד כלי לחיזוק שיתוף הפעולה בין היחידות.
פיקוד הדרום: 40 מוצבים ומכשול מחודש
בפיקוד הדרום בוצע שינוי נרחב במערך ההגנה על היישובים הסמוכים לרצועת עזה. שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית. מחלקות ההגנה והרבש"צים צוידו באמצעי לחימה, מיגון, קשר ורחפנים, והוטמעה אפליקציית "נץ" לשיתוף מידע ולתקשורת מוצפנת.
ביישובים התופסים כוננות מרחבית הוצבו אמבולנסים ממוגנים. במסגרת תוכנית "מגן 46" גדל מספר האימונים משניים בשנה לשמונה אימונים מורכבים, הוגדר "תיק הגנה" לכל יישוב והוקמו משל"טי הגמ"ר חטיבתיים.
בשטחים שולטים הוקמו כ-40 מוצבים בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, ועשרות קילומטרים של צירים הוכשרו ונפרצו בחזית ובעורף.
בעקבות תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם מכשול פיזי מסיבי הכולל יכולות טכנולוגיות מעל ומתחת לקרקע. שיטת הקידוחים לאיתור מנהרות שוכללה, ומאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים. לאורך הקו הצהוב הושמדו תשתיות תת-קרקע, ובהן מנהרות במרחב בית חאנון ומנהרת "דרור לבן".
במקביל, במהלך המלחמה חוסלו בשיתוף חיל האוויר, אמ"ן ואגף המבצעים ארבעה ראשי זרוע בחמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות.
חיל האוויר: עד פי ארבעה יותר כוחות בכוננות
גם חיל האוויר שינה את היערכותו לתרחיש של מלחמה רחבה המתחילה בהפתעה. גובשו פקודות חדשות, הורחבו סמכויות דרגי השטח, הותאמו מאמצי האיסוף ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה.
לפי צה"ל, סדר הכוחות הנמצא בכוננות גדל עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה.
החיל חיזק גם את השותפות עם כוחות היבשה והפיקודים המרחביים והקים את להק השתתפות וגבולות. יחד עם הפיקודים נבנו מראש בנקי מטרות ותוכניות אש לכל גבולות המדינה, במטרה לאפשר תגובה מהירה יותר.
טייסת מסוקי הקרב 190, "מגע הקסם", הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר את זמני ההגעה לגזרות הגבול.
בעקבות התפתחות איום הכטב"מים והרחפנים הורחבה פריסתם של מאות מכ"מים ואמצעי גילוי והגנה, והוקמו מב"אות בפיקודים המרחביים.
גם ההגנה על בסיסי חיל האוויר חוזקה. הוקמו גדודי הגנה ייעודיים ובכנף 7 הוקמה יחידת "ארד", המורכבת מלוחמות ונועדה להעמיד צוותי התערבות להגנת בסיסי החיל מפני איומים קרקעיים ואוויריים. בנוסף הוקמה מנהלה ייעודית, בראשות תת-אלוף במילואים, שתפקידה לעקוב אחר יישום לקחי תחקירי 7 באוקטובר.
יותר מפי שניים כוחות בכוננות
באגף המבצעים נכתבה פקודה חדשה לתפיסת ההגנה וגובש מענה ייעודי למתקפת פתע רחבה, לרבות תרחיש רב-זירתי. הפקודה מרחיבה את סמכויות המפקד בשטח, בין היתר בתחום הפעלת האש.
מספר הכוננויות ועתודות סדר הכוחות בכלל הגזרות גדל ביותר מפי שניים. השינוי כולל גדודים בכוננות מטכ"לית לפי גזרות, גדודים למענה רב-זירתי ועתודות נוספות באוויר, בים וביבשה.
צה"ל הגדיל גם את מספר התרגילים המטכ"ליים, בדגש על תרחישי הגנה, הפתעה ולחימה רב-זירתית, וקבע סטנדרטים חדשים לכשירות ולכוננות המפקדות המבצעיות.
בצפון: "צבא לפני אזרחים"
בפיקוד הצפון גובשה תפיסת הגנה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים", שלפיו יש למנוע מראש התבססות אויב במרחב שיכול להשפיע על העורף ולפעול באופן יזום לסיכול איומים.
אוגדות 91 ו-36 השלימו פעילות בקו הכפרים הראשון בדרום לבנון, שכללה פגיעה בתשתיות ובמבנים בהתאם לצורך המבצעי, במטרה ליצור מרחב ביטחוני עמוק ולמנוע התבססות מחודשת של גורמי טרור.
בסוריה, לאחר נפילת משטר אסד, נכנסו כוחות אוגדה 210 לשטח הסורי בתוך כ-12 שעות והקימו עשרה מוצבים במסגרת מרחב אבטחה קדמי. במקביל הוגדל סדר הכוחות בגזרה, חוזקו יכולות המודיעין והאיסוף ובוצעו עשרות פעילויות יזומות בשטח סוריה.
מחלקות ההגנה ביישובי הצפון גדלו פי שלושה וצוידו ברחפנים ובאמצעי תצפית, לחימה וקשר. בנוסף הוקמו יחידות התגובה המהירה "פרא" ו"דבורה", המורכבות מלוחמים תושבי רמת הגולן, הגליל, העמק וקו העימות.
פיקוד המרכז: "היישוב כמבצר"
בפיקוד המרכז אומצה תפיסת "היישוב כמבצר", הכוללת עיבוי אמצעי התצפית, האיסוף, הנשק ומרכיבי הביטחון ביישובים, וכן התאמות בכבישים ובצירים.
פריסת הכוחות והמוצבים ביהודה ושומרון שונתה, והוחלט להפוך את כלל המחנות למוצבים, כחלק מהפקת הלקחים מהאירועים במחנה נחל עוז.
בפיקוד נבנו ותורגלו תוכניות למגוון תרחישים, לצד שימוש ב"צוותים אדומים" שתפקידם לאתגר את תפיסות הפיקוד.
בעקבות התבססות תשתיות הטרור במחנות ג'נין, טולכרם ונור א-שמס יצא לדרך מבצע "חומת ברזל". לפי צה"ל, הכוחות ממשיכים גם כיום באחיזה מבצעית במחנות כדי למנוע את שיקום התשתיות.
בגבול המזרחי הוקמה אוגדה 96, "גלעד". במסגרת המהלך חודשו מוצבי "קו המים", הממוקמים על הגבול ולפני היישובים, הוקם משל"ט ים המלח והוכשרו לוחמות ניוד על כלי "יגואר".
האוגדה הייתה אמונה גם על הקמת חמש "חטיבות דוד" - חטיבות בזק טריטוריאליות שנועדו לספק כוח חמוש ומהיר לאירועים מתפרצים בגבולות.
זרוע היבשה: ההגנה מתחילה לפני היישוב
זרוע היבשה וחיל האיסוף הקרבי והגבולות הובילו את תוכנית "משיב הרוח", שבמסגרתה הוגדרו מחדש סיווגי היישובים ותקינת הכוחות במחלקות ההגנה. היישובים קיבלו אמצעי לחימה חדשים ונבנו עבורם מודלים חדשים לאימונים.
תפיסת הגנת הגבולות שונתה כך שהיישוב ותושביו נמצאים במרכז המשימה, אך ההגנה אמורה להתחיל בעומק השטח ולפני היישוב, באמצעות שילוב בין מודיעין, אש וכוחות זמינים ופעילות התקפית למניעת התבססות האויב.
בזרוע הוקמו מסגרות חדשות ובהן חטיבת החשמונאים, אוגדה 96, חטיבות דוד, גדוד ההנדסה 607, אוגדה 38, פלוגות רובוטיקה, גדוד 11 וגדוד 935.
במקביל הורחב השימוש ברובוטיקה וברק"ם המופעל מרחוק כדי לצמצם את הסיכון ללוחמים. בחיל ההנדסה הוסבו כלים הנדסיים להפעלה מרחוק והורחב השימוש בטכנולוגיה בלחימה בתת-קרקע.
הוקמו גם מתקני אימונים חדשים המדמים את שדות הקרב שבהם נתקלו הכוחות במהלך המלחמה, ובהם מתקן המדמה לחימה בלבנון ומתקני לחימה בשטח בנוי. כיתות הכוננות תוגברו באמצעי ניוד ונרכשו כלי ניוד נוספים.
גם בתחום האיסוף הוקם ענף ייעודי במל"י להכשרת לוחמים ואנשי מילואים, והורחבה הכשרת מפענחות המודיעין החזותי במטרה לחבר טוב יותר בין המידע מהתצפיות לבין התרעות ותובנות מודיעיניות.
פיקוד העורף: אלפי מיגוניות ומערכות תקשורת מגובות
בפיקוד העורף שופרו יכולות ההתרעה וההתגוננות, לרבות התאמת זמני ההתגוננות לאיום ולאזור והרחבת האפשרות לתת התרעה מקדימה. מדיניות ההתגוננות הפכה, לפי צה"ל, לדינמית ודיפרנציאלית יותר.
הוקמו נפה בחבל הבשור, מפקדת יערה, גדוד "עצמון", יחידת ניוד ייעודית, גדוד "ארי" בחטיבת החילוץ ומרכז עורף לאומי לאימונים.
במקביל הורחבו התרגילים המשותפים עם הרשויות המקומיות, מד"א, כבאות והמשטרה. פרויקטים למיגון יישובים ומוסדות חינוך, בריאות ורווחה הורחבו, מאות מקלטים שופצו ואלפי מיגוניות הוצבו ברחבי הארץ.
הפיקוד חיזק גם את שרידות מערכות התקשורת, הקים תשתיות קשר ברמת היישובים והמועצות, ליבות תקשורת מגובות, מפקדה חליפית ויכולות לווייניות לכיסוי סלולרי.
בנוסף פותחו יכולות לעיבוד כמויות גדולות של מידע ונבנו מענים לאיומים מתפתחים, ובהם אירועי מצרר וחומרים מסוכנים. הורחבו גם התרגילים וההיערכות להתמודדות עם מספר אירועים במקביל בזירות שונות.
הלוגיסטיקה הותאמה לשדה הקרב
באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הותאם מערך הסיוע המנהלתי לפעילות בתוך מרחב הלחימה ובתנאי קיצון ואי-ודאות. המערך כולל את חילות הלוגיסטיקה, הטכנולוגיה והאחזקה, הרפואה, משאבי האנוש והרבנות וכן את לוגיסטיקת התקשוב.
בבה"ד 6 הוקם בית הספר לסיוע מנהלתי קרבי, שבו מושם דגש על כושר הלחימה האישי, הכשרת נגדים לפיקוד בסביבה קרבית והכשרת נהגים לנהיגה קרבית בחשיכה.
בנוסף הושקה תוכנית "תאוצה", שנועדה להאיץ את חזרת הכוחות לכשירות. במסגרת התוכנית מותאמות תשתיות מחסני החירום, האחזקה והאחסנה ונערכים טיפולים באמצעי לחימה בראייה רב-שנתית ורב-זרועית.
חיל הים: חגורות הגנה ויחידת "נץ"
בחיל הים אורגנו מחדש מרחבי האבטחה וההגנה כדי ליצור כמה חגורות הגנה המגבות זו את זו, ומערכי הגילוי והתקשורת שופרו.
כוחות ההגנה נפרסו בנקודות הזנק סמוכות יותר למרחבי הלחימה, והוצבה יחידה חופית ייעודית בעלת עבירות גבוהה שפועלת יחד עם פלגות החי"ר והכוחות הימיים.
ספינות הבט"ש שולבו באופן הדוק יותר בפעילות עם כוחות היבשה, ומערכות שליטה ובקרה מתקדמות הותקנו בדבורות ובכלים נוספים, בין היתר לטובת הקשר עם פיקוד הדרום, אוגדת עזה והחטיבה הצפונית.
בנוסף הוקמה יחידת "נץ", יחידת איסוף קרבי קדמית שנועדה לאתר ולזהות איומים ולאפשר סגירת מעגל מהירה.
בחיל נוספו גם אמצעים חדשים, בהם "סייפן" - כלי יירוט המופעל בידי יחידת סנפיר ומצויד במערכת אש מדויקת - ו"שלדג סימן 5", שנועד לשפר את יכולות התצפית והאש ולהגדיל את משך השהייה ואת טווח הפעולה בים.
