שלוש שנים חלפו מאז טבח 7 באוקטובר, אך עד היום לא הועמד לדין אפילו אחד ממחבלי הנוח'בה המוחזקים בישראל.
כעת, לאחר חודשים של חקיקה והיערכות, מתחיל להתבהר לוח הזמנים: כתב האישום הראשון צפוי להיות מוגש במחצית הראשונה של 2027, והמשפט עצמו עשוי להיפתח כחצי שנה לאחר מכן.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שקיים היום (רביעי) דיון מעקב אחר ההיערכות למשפטים, אומר בריאיון לערוץ 7 כי להערכתו פסקי הדין וגזרי הדין הראשונים עשויים להינתן במהלך 2028.
לדבריו, מדובר בקיצור משמעותי לעומת האפשרות לנהל את ההליכים במסגרת מערכת המשפט הרגילה. "החלופה בדרך הרגילה הייתה שעד 2028 לא היה מתחיל המשפט", הוא אומר.
אלא שלוח הזמנים הזה מעלה שאלה מתבקשת: מדוע רק עכשיו? רוטמן, שקידם את החקיקה בנושא יחד עם ח"כ יוליה מלינובסקי, מסביר כי במשך כשנתיים התקבלה החלטה בדרגים גבוהים שלא לקדם את משפטי המחבלים כל עוד סוגיית החטופים והמשא ומתן מול חמאס נמשכו.
"לכאורה אפשר היה להגיש חלק מכתבי האישום גם לפני שנתיים ושנתיים וחצי", הוא אומר. "אלא שיש בעיה. כל עוד התנהל משא ומתן בעניין החטופים הייתה החלטה שהתקבלה מגבוה ואמרה שלא מתעסקים בזה כל עוד החטופים בשבי חמאס, ואפשר להבין את הסיבות לכך". לדבריו, במקביל הוטל צו איסור פרסום על מספר העצורים המוחזקים בישראל, דבר שהקשה גם הוא על פתיחת ההליכים.
אבל רוטמן אינו פוטר את הרשויות מביקורת. גם אם הוחלט שלא לפתוח במשפטים בפועל, הוא סבור שניתן וצריך היה לנצל את התקופה להכנת התשתית המשפטית, כך שברגע שבו ניתן יהיה להתקדם - המערכת תהיה מוכנה.
לדבריו, גם הוא וגם מלינובסקי כעסו כשגילו שהחקיקה הממשלתית הנדרשת אינה מתקדמת. "לצערנו זה לא קרה, למרות שהתרענו ודרשנו את זה מהיום הראשון", הוא אומר. "ראינו שזה לא זז, ולכן קידמנו את הצעת החוק שלנו באופן פרטי, כולל עבודת מטה שבדרך כלל מתקיימת בממשלה ולא בכנסת".
המהלך זכה לשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, והחוק עבר לפני כחמישה חודשים. מכאן, אומר רוטמן, החלה עבודה אינטנסיבית. הבעיה אינה רק מספר המחבלים. מערכת המשפט נדרשת להתמודד עם אירוע חסר תקדים בהיקפו: מספר עצום של זירות, כמויות גדולות של ראיות, נפגעים ומשפחות רבות, לצד הצורך להוכיח את מעורבותם של הנאשמים במעשי הטבח.
"מעולם מדינת ישראל לא התמודדה עם תיקים מורכבים כל כך, עם ראיות מזירות רבות כל כך, עם חומר רב כל כך וכל כך הרבה מחבלים", אומר רוטמן. לטענתו, ניסיון לנהל את התיקים בדרך הפלילית הרגילה היה עלול ליצור הליכים שיימשכו שנים ארוכות עוד לפני שמיעת הראיות עצמה.
"על פי דיני הראיות של מערכת המשפט הרגילה, אם היינו מגישים כתב אישום, היו עוברות ארבע שנים בשלבים הפרוצדורליים המקדמיים עד לתחילת המשפט", הוא אומר. "ואז המשפט מתחיל והוא יכול להימשך גם 15 שנה, עם ערעורים וכו'".
המסקנה הייתה שצריך לבנות מסלול אחר. "הגענו למסקנה שלוחות הזמנים צריכים להיות ריאליים כדי שנראה את הצדק קורה ולא רק תיאורטי", אומר רוטמן. לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, בשבועיים הקרובים צפוי להתמנות ראש המערך שיהיה אחראי על התביעה נגד מחבלי הנוח'בה. לאחר כניסתו לתפקיד תימשך הכנת התיקים, כשהיעד הוא הגשת כתב האישום הראשון במחצית הראשונה של 2027.
לאחר מכן צפויה לחלוף כחצי שנה עד לפתיחת המשפט. גם ההיערכות הפיזית למשפטים אינה פשוטה. בשל המורכבות הביטחונית הוחלט כי בית המשפט יפעל בירושלים, באזור עטרות. לצורך כך נדרש לאתר שטח, לקדם הליכי תכנון, להקים מבנים ולהשיג תקציבים וכוח אדם.
רוטמן אומר כי מהלכים שבדרך כלל היו נמשכים שנים מקודמים הפעם בתוך חודשים. "בדברים שבדרך כלל קורים במשך שנתיים, שלוש או ארבע - התרחשו בתוך חמישה חודשים", הוא אומר. "עובדים על זה במלוא הקיטור". אחת השאלות שעדיין פתוחות היא כיצד ייראה כתב האישום הראשון. האם המדינה תבחר במחבל מסוים ותנהל נגדו משפט ראשון שישמש מקרה מבחן, או שתבחר להעמיד לדין קבוצת מחבלים יחד?
לדברי רוטמן, ההחלטה תתקבל בידי מי שיעמוד בראש מערך התביעה, והיא תכלול לא רק שיקולים משפטיים אלא גם שיקולים הנוגעים להסברה ולניהול האירוע הציבורי.
ויש עוד שיקול רגיש במיוחד: המשפחות. חלק מהראיות שיוצגו במשפטים עלולות לכלול פרטים קשים שלא כל בני המשפחות מכירים. המדינה, אומר רוטמן, צריכה לוודא שמשפחה לא תגלה דרך דיווח חדשותי לראשונה מה בדיוק אירע ליקירה.
לשם כך מוקם מערך נפגעי עבירה ייעודי. "צריך להקים מערך נפגעי עבירה ברמה שלא הייתה, שייתן מענה למשפחות ולנפגעים, ולנהל זאת ברגישות", אומר רוטמן. "שלא יקרה מצב שבו נתקדם ואז נגלה שחשפנו פרטים שדרכם גילתה משפחה לראשונה דרך התקשורת מה עשו ליקירה".
גם שאלת הייצוג המשפטי של המחבלים כבר קיבלה מענה בחקיקה. רוטמן מבהיר כי מבחינתו היה עיקרון אחד שעליו לא היה מוכן להתפשר: המדינה לא תממן מכספי אזרחיה את עורכי הדין שייצגו את מחבלי הנוח'בה.
"הכלל החשוב ביותר שקבענו הוא שלא ייתכן שהנרצחים ישלמו עבור הרוצחים", הוא אומר. לדבריו, על פי החקיקה שקידם, שכרם של עורכי הדין יילקח מכספי הרשות הפלסטינית. הוא מעריך כי הייצוג יוכל להיעשות בידי עורכי דין מישראל או מהרשות הפלסטינית, ומסתייג מהאפשרות שעורכי דין מרחבי העולם יגיעו לישראל כדי לייצג את המחבלים.
לצד שביעות הרצון מהקצב הנוכחי, רוטמן אינו מתעלם מחוסר הסבלנות הציבורי. שלוש שנים אחרי הטבח, עצם העובדה שהמשפט הראשון עדיין לא החל מעוררת ביקורת - ביקורת שהוא אומר שהוא מבין היטב.
"מי שמכיר את התהליכים יודע באיזו מהירות גבוהה ובאיזו מסירות אתם עובדים", סיפר שאמר לאנשי המנהלת בדיון. "אבל הציבור דורש בצדק שהקצב יואץ". לדבריו, הדרישה הזאת הועברה בצורה ברורה למי שמובילים את ההיערכות. "הם הבינו את זה והם מחויבים לקידום הדבר", מסכם רוטמן, "ומי שלא - אנחנו מיישרים אותם".